אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 16886-02-10 פ' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

ת"א 16886-02-10 פ' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 28/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
16886-02-10
20/05/2015
בפני השופטת:
מעין צור

- נגד -
התובע:
י' פ'
עו"ד יוסף נחשון ואח'
הנתבעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד עמוס ניר ואח'
החלטה
 

 

  1. בפניי בקשה להתיר לתובע להגיש ראיות נוספות. הבקשה הוגשה לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק, בד בבד עם הגשת סיכומי התובע. בבקשתו מבקש התובע להגיש ראיות לגבי עובדות שארעו לאחר ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 8.1.15. הראיות שהוא מבקש להגיש הן מכתב מפסיכיאטר כי אושפז, ומכתב מדודו – מעסיקו, אשר אף העיד מטעמו במסגרת ישיבת ההוכחות, כי פוטר. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

  2. התובע טוען כי לא יכול היה להגיש ראיות אלה מראש, הואיל ומדובר בהתפתחויות שארעו לאחר סיום ההוכחות. לטענתו, לבית המשפט סמכות להתיר הגשת ראיות אף בשלב הערעור, בהתאם לתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומקל וחומר שהוא רשאי להתיר הגשת ראיות בשלב הסיכומים. בתשובתו לתגובת הנתבעת מוסיף התובע כי אינו מתנגד שהנתבעת תחקור אותו, את המומחה או עדים אחרים ביחס לראיות החדשות.

  3. הנתבעת טוענת כי לא היה מקום שהתובע יצרף את הראיות שהגשתן מבוקשת, ויש להתייחס לצירוף הראיות בחומרה, ולהשית עליו הוצאות לדוגמא בשל כך. לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי הכלל הוא שבעל דין מגיש את ראיותיו "בחבילה אחת". אם מבקש בעל דין לסטות מכלל זה, מוטל עליו הנטל לשכנע את בית המשפט כי קיים טעם סביר והגון לסטות מכלל זה. הנתבעת מוסיפה כי יש ערך רב לעקרון סופיות הדיון. התובע ממשיך להיות מטופל, ולא יעלה על הדעת שיוכל לפתוח את הדיון כל אימת שיחול שינוי במצבו.

     

    דיון והכרעה

  4. בפסיקה נקבע כי הכלל הוא שאין להגיש ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות. עם זאת, קיימות נסיבות שבהן עשוי בית המשפט להעתר לבקשה להגיש ראיות גם לאחר סיום שלב ההוכחות. בית המשפט העליון עמד על הדברים ברע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 (2001) בעמ' 579 (להלן: "עניין מיכאלוביץ'"):

    "ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העקרון לפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית -המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. ראו ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פ"ד יט(4), 337; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו(3) 738; א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשמ"ה), 132.

     

    עם זאת, עקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל -דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)".

  5. הראיות שהגשתן מבוקשת נוגעות לפיטוריו של התובע מהעבודה, ולאשפוזו במחלקה פסיכיאטרית. מדובר בעובדות רלבנטיות כשעסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. יודגש שאין זה השלב לעסוק במהימנותן של הראיות ובמשקלן. בשלב זה נבחנת רק השאלה אם יש מקום לקבל את הראיות כחלק מן הראיות בתיק. במקרה זה מדובר בראיות לגבי עובדות שארעו לאחר סיום שלב ההוכחות, ומכאן שהתובע לא יכול היה להגישן בשלב מוקדם יותר. כאמור, מדובר בראיות שהינן רלבנטיות לסוגיות שבמחלוקת, ולכן יש לאפשר הגשתן. זוהי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט העליון בעניין מיכאלוביץ', שנסיבותיו דומות לנסיבות מקרה זה. בית המשפט קיבל את בקשת התובע להגיש ראיות נוספות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בקובעו:

    "במקרה שבפניי, אי הגשת הראיה בשלב ההוכחות אינה נובעת מתקלה שהיה בידי המבקש למנעה, ואף לא הועלתה כל טענה לפיה המבקש השתהה בטרם הגיש את בקשתו. בעוד בית-המשפט נוטה לקבל ראיות בעלות משקל גם כאשר האיחור בהגשתן נובע מהתרשלותו של בעל-דין, ודאי יטה הוא להיעתר לבקשה כאשר הנסיבות העובדתיות שביסוד הראיה נתגבשו רק לאחר סיום שלב ההוכחות, ולמבקש לא הייתה אפשרות אוביקטיבית להגישה במועד. לגופו של עניין, השתכנעתי כי קיימת אפשרות ממשית לכך שהראיה החדשה תשנה את מערך החבות של המשיבות כלפי המבקש, ולפיכך תשפיע על תוצאותיו של ההליך. אף מטעם זה בלבד דינה של הבקשה להתקבל".

  6. בשולי הדברים אעיר כי לא מצאתי פגם בצירוף הראיות שהגשתן מבוקשת לבקשה, שכן עיון בראיות נדרש על מנת לעמוד על טיבן לצורך הכרעה בבקשה (ראה והשווה: רעא 1935/03 הדסה קסטן ואח' נ' יעקב חיננזון (1.6.03)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ