1.בפניי תביעה כספית הנושאת את הכותרת "חוזית, נזיקית, רשלנות מקצועית", בסכום של 855,550 ₪. תביעה זו הוגשה במקורה כנגד שלושת הנתבעים, אולם למעשה התנהלה אך ורק כנגד הנתבעת 3, זאת לנוכח העובדה כי הנתבעת 1 (להלן: "אפקטיב") נמצאת בפירוק, ואילו כנגד הנתבע 2 ניתן צו כינוס. משכך, אסקור בקצרה את העובדות הנוגעות לתיק, ואת הטענות המכוונות כנגד הנתבעת 3.
2.אפקטיב עסקה בזמנים הרלוונטיים בניהול תיקי השקעות ללקוחות. הנתבע 2 (להלן: "רביב") היה בעת ההיא בעל השליטה באפקטיב ומנהלה. הנתבעת 3 (להלן: "הראל") הייתה בשנים אותן אזכיר להלן המבטחת בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית של אפקטיב.
3.התובע הינו רופא בהכשרתו, המנהל, בין היתר, עמותה לסיוע לנזקקים. התובע קיבל ירושה בסכום של כ-4.7 מיליון ₪ (פרוטוקול, עמוד 27 שו' 14) ובחלק מכספי הירושה התכוון התובע להשתמש למטרות צדקה. לטענתו, לא היה לו כל ניסיון קודם בהשקעות בניירות ערך, ולאור הסכום הנכבד של הירושה שנפל לידיו, פנה לידידו מר ברק ניר (להלן: "ברק") על מנת שיסייע בידו כיצד להשקיע את כספו. ברק ערך היכרות בין התובע לבין רביב, אשר אותה עת עבד כיועץ השקעות ומנהל תיקים בחברת סיגמה (להלן: "סיגמה"). לטענת התובע, לאחר מספר התייעצויות סוכם כי רביב ינהל עבור התובע תיק השקעות ברמת סיכון נמוכה ביותר, באמצעות סיגמה. בשלב מאוחר יותר, פרש רביב מסיגמה וייסד את אפקטיב. לטענת התובע, רביב שכנע את התובע להעביר את תיק ההשקעות לניהול אפקטיב. זה המקום לציין כי במהלך דיון ההוכחות התברר כי ברק היה בחלק מהתקופה הרלוונטית מתמחה באפקטיב, "בתחילת 2008 או בסוף 2007, משהו כזה" (פרוטוקול, עמוד 13 שו' 32).
4.אין מחלוקת כי מסוף חודש נובמבר 2007 ועד סוף חודש יוני 2008, התקופה המוגדרת ע"י התובע כ"תקופה הרלוונטית", ניהל רביב באמצעות אפקטיב את תיק ההשקעות של התובע. בתמצית, טוען התובע כי בתקופה זו נגרמו לו נזקים כבדים כתוצאה מניהול כושל ורשלני של תיק ההשקעות ע"י אפקטיב ורביב, וכתוצאה מהפרה של הוראות התובע לנהל את תיק ההשקעות ברמת סיכון נמוכה.
5.לתמיכה בטענותיו, מפנה התובע להסכם אשר נחתם בינו לבין אפקטיב ביום 26.11.2007 (להלן: "ההסכם"). לטענת התובע, חתם הוא על ההסכם תוך שהוא נותן באפקטיב וברביב אמון מלא שינהלו עבורו את תיק ההשקעות, תוך שמירה על רמת סיכון נמוכה, ומתוך ביטחון שהשקעתו תנוהל באפיקים סולידיים ובטוחים. להסכם צורפו שני נספחים, בהם ניתנו הוראות התובע באשר לאופי ההשקעה בכל אחד משני חשבונותיו של התובע, האחד בבנק הפועלים (שם נוהל סך של 1 מיליון ₪) (להלן: "החשבון בבנק הפועלים"), והשני בבנק לאומי (שם נוהל סך של 4 מיליון ₪) (להלן: "החשבון בבנק לאומי").
6.בכל הנוגע לחשבון בבנק הפועלים, התובע הסמיך את אפקטיב לנהל תיק השקעות סולידי, כאשר מרכיב המניות והאופציות יהיה בשיעור של 10-30%. כמו כן, נכללה בנספח זה הוראה המאפשרת לאפקטיב להשקיע גם באופציות על מדד המעו"ף, חוזים עתידיים על מדד המעו"ף ואופציות על שער הדולר. התובע טוען כי לא ידע שהשקעה באפיקים אלו הינה השקעה בעלת סיכון גבוה יחסית. בכל הנוגע לחשבון בבנק לאומי, הסמיך התובע את אפקטיב לנהל תיק השקעות סולידי, כאשר מרכיב המניות והאופציות יהיה 10-30%. לגבי יתרת הכספים שבבנק לאומי, הורה התובע לאפקטיב להשקיע באג"ח, כולל אג"ח להמרה, פיקדונות לסוגיהם, מק"מ וקרנות נאמנות, לפי שיקול דעתה של אפקטיב. התובע טוען כי בחשבון זה אשר היווה את החלק הארי של ההשקעה, לא הוסמכה אפקטיב לרכוש אופציות וחוזים עתידיים.
7.התובע טוען שאפקטיב חרגה מההסמכה המפורשת בדבר הרכב תיק ההשקעה. בסעיף 25 לכתב תביעתו מציין התובע כי למשל ביום 31.01.2008 עמד אחוז ההשקעות במניות בבנק לאומי על שיעור של 39.1% מהתיק; בסוף חודש דצמבר 2007 ההשקעות בבנק פועלים במניות עמדו על 32.7% מהתיק.
8.מעבר לחריגה מההסמכה בדבר הרכב התיק להשקעה במניות, טוען התובע כי אפקטיב ורביב ניהלו את התיק באופן רשלני, כאשר השקיעו במניות בעלות סחירות נמוכה וסיכון גבוה. בתביעתו, כמו גם בתצהירו ובחוות הדעת אשר הגיש מטעמו, חוות הדעת של ד"ר יאיר זימון (להלן: "זימון"), חוות דעתו הוגשה וסומנה ת/3, מתייחס התובע בעיקר לשלוש מניות לגביהן טוען הוא כי הן בעלת רמת סחירות נמוכה, ומניות אלה "רגישות" לתנודות קלות בהיקפי המסחר. המניות הנזכרות על ידו הן מניות קולומבוס גיאוגרפיק (להלן: "קולומבוס"); מניות אינרובוטק (להלן: "אינרובוטק") ומניות יורו אוברסיז (להלן: "יורו אוברסיז"). לטענת התובע, אפקטיב השקיעה במניות הללו סך של 800,000 ₪. לעניין אופי המניות הללו והיקף ההשקעה בהן, ראו סעיף 8 בעמודים 3 ו-4 ל-ת/3. בתמצית, טוען התובע והמומחה מטעמו כי השקעת סכומים גבוהים בפיזור כה נמוך במניות לא אטרקטיביות שסחירותן נמוכה, מלמדת על ניהול מסוכן, לא מקצועי ורשלני של תיק ההשקעות.
9.מעבר לשתי הטענות אותן פירטתי לעיל (חריגה מההסמכה בדבר הרכב תיק ההשקעות והשקעה במניות מסוכנות), טוען התובע כי אפקטיב ביצעה במסגרת פעולותיה בתיק התובע גם מכירה בחסר של נפט ("שורט" על מחירי הנפט). לטענת התובע, השקעה זו הייתה מנוגדת להנחיותיו. ראו בעניין זה סעיף 10 בעמודים 5 ו-6 ל-ת/3.
10.התובע מציין כי במהלך התקופה הרלוונטית נעזר הוא כאמור בידידו ברק. מעבר לכך, בסוף המחצית הראשונה של חודש אפריל 2008, פנו אליו אנשי בנק לאומי והודיעו לו כי בתיק ההשקעות שלו נגרמו הפסדים. לטענתו, באותו מועד התברר לו כי ההפסדים נובעים מהשקעת אפקטיב בשלושת המניות שנזכרו לעיל. בעניין זה שלח התובע הודעת דוא"ל ביום 15.04.2008, ראו נספח ה' 1 לתצהירו של התובע, ת/2. התובע טוען כי באותו יום רביב השיב כי ההפסדים הם ברי תיקון וכי הוא ימצא את הדרך להשיב את המצב לקדמותו, ראו נספח ה' 2 לתצהיר. בעקבות אותה תכתובת, נערכה פגישה משולשת בה נכחו התובע, רביב וברק. לטענת התובע, באותה פגישה ציין רביב כי ההשקעה במניות אינרובוטק וקולומבוס הינה השקעה בטוחה, מאחר שהיא מובטחת בערבות של צד שלישי, שהתחייב לרכוש בחזרה את המניות במחיר עלותן, אם יהיו הפסדים. באותה פגישה נאמר כי האיש שערב להשקעה במניות הנ"ל הינו ברוקר אמריקאי בשם שלמה טליתמן (להלן: "טליתמן") והוא זה שהתחייב לתת "רשת ביטחון" אותה ניתן יהיה לממש עד ליום 31.08.2008.