ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
16702-02-11
04/12/2014
|
בפני השופטת:
רננה גלפז מוקדי
|
| - נגד - |
תובעים:
1. ג'מיל מרינה (המנוח)
2. ודאד מרינה
|
נתבעים:
1. קופת חולים כללית
2. מדינת ישראל - משרד הבריאות
|
| החלטה |
לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה באמצעות הוספת חוות דעת בתחום הנוירולוגי.
המדובר בתביעת רשלנות אשר הוגשה על ידי יורשתו של המנוח ג'מיל מרינה, בטענה כי הנתבעים התרשלו בטיפול בו, בתאריך 24.10.06, באופן שהוביל למותו. לכתב התביעה צורפה חוות דעת אחת, מאת פרופ' יודפת, מומחה ברפואת משפחה ויל"ד.
מטעם הנתבעת 1 הוגשו שתי חוות דעת, בתחום הנוירוכירורגי ובתחום רפואת המשפחה.
מטעם הנתבעת 2 הוגשו שתי חוות דעת, בתחום הנוירוכירורגי ובתחום הפנימי בנוגע לתוחלת חיי המנוח.
לאחר מכן, נקבע התיק לדיון, אך הצדדים הגישו הודעה על הסדר דיוני לפיו יגישו הצדדים תחשיבים ותינתן הצעה לסיום התיק וביקשו לבטל את הדיון.
ואכן, הצדדים הגישו תחשיבים ונשלחה אליהם הצעת בית המשפט לסיום התיק.
לאור הודעת הנתבעת 1 כי אין היא מקבלת את ההצעה, נקבע התיק לדיון קדם משפט, ראשון בתיק זה.
בדיון, מיום 14.5.14, עתר ב"כ התובעת להגשת חוות דעת נוספת בתחום הנוירוכירורגי. את עיתוי בקשתו זו הסביר בכך שסבר כי העניינים המהותיים עולים גם בחוות הדעת של הנתבעים ובתקוותו כי ניתן יהיה לסיים את התיק בהצעה לאחר תחשיבים. ב"כ התובעת הבהיר כי חזית המחלוקת לא תורחב וחוות הדעת תתייחס לשאלה העקרונית האם טיפול מוקדם היה מגדיל את סיכויי החלמתו של המנוח.
ב"כ הנתבעת 1 ציין במעמד הדיון כי בכוונתו להתנגד לבקשה שכן לא נטען קודם לכן על ידי התובעת לפגיעה בסיכויי החלמה. ב"כ הנתבעים ציינו שניהם כי יטענו להתיישנות.
בהמשך לדיון האמור ולאור התנגדות הנתבעים לבקשת ב"כ התובעת, הוגשה ביום 29.9.14 בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת חוות דעת בתחום הנוירולוגי, חוות דעתו של ד"ר שאול סטיר.
הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה בטענה להתיישנות טענת התביעה לפגיעה בסיכויי החלמה. לטענת הנתבעת 1, כוללת חוות דעתו של המומחה ד"ר סטיר טענות אשר לא בא זכרן קודם לכן, לדוגמא, הטענה כי צריך היה לפנות את המנוח במישרין לבית החולים רמב"ם והטענה כי היה עיכוב בפינויו לבית החולים "זיו". כמו כן, טוענת הנתבעת 1 כי גם קביעתו של ד"ר סטיר כי רגישות בצוואר המנוח צריכה היתה לגרום לרופאה לחשוד כי המדובר באירוע מוחי, גם היא טענה שלא הועלתה קודם לכן. הנתבעת שבה על טענתה מן הדיון כי בכתב התביעה אין טענה לפגיעה בסיכויי החלמה ואף טענה כי זולת הערות כלליות, גם המומחה מטעם התובעת, פרופ' יודפת, לא התייחס לעניין.
אף נתבעת 2 מתנגדת לבקשה. הנתבעת 2 טענה כי לא צורף תצהיר לבקשה ולא ניתן כל טעם לאיחור שבהגשתה או כל התייחסות לנימוקים אשר לטענת התובעת מצדיקים להיעתר לה. לטענת הנתבעת 2, חוות הדעת של ד"ר סטיר עוסקת אך בניתוח חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים ואין בה כדי לחדש או להוסיף.
עיון בכתב התביעה המתוקן אשר הוגש בחודש יוני 2012 מלמד כי נטען בו באופן מפורש לפגיעה בסיכויי ההחלמה של המנוח בשל הטיפול שניתן לו מאת הנתבעים. כך בסעיפים 9-10 לכתב התביעה המתוקן, אשר מביאים, בין היתר, את קביעותיו של המומחה פרופ' יודפת וכך בפרטי הרשלנות בסעיף 19כא. לפיכך, אין ממש בטענה כי המדובר בטענה חדשה. כך גם לגבי הדיון המתייחס לפינוי המנוח לבית החולים בחוות דעתו של ד"ר סטיר – גם פרופ' יודפת התייחס לשאלת הפינוי וכן התייחסו לכך פרופ' ריכנטל מטעם הנתבעת 2 (עמ' 6 לחוות דעתו) וד"ר פינדלר מטעם הנתבעת 1 ואין לראות בקביעותיו של ד"ר סטיר משום הרחבה או חריגה מן הטענות שהועלו מלכתחילה. פרופ' יודפת התייחס גם לתלונת המנוח על רגישות בצוואר ולכך גם התייחסה פרופ' טבנקין מטעם הנתבעת 1 (בעמוד 3).