כהן ואח' נ' דגון(אסיר)

  מבוא

1. בני הזוג מר ניב ועדנה כהן (להלן: "התובעים") הלוו לחברם מר דגון אליאב (להלן: "הנתבע"), סך של 100,000 ₪ כנגד העמדת בטוחה, והתקשרו עמו בהסכם הלוואה. לטענתם, נוסף למתן הלוואה זו, נתנו התובעים לנתבע בסמוך למתן ההלוואה סך נוסף של 40,000 ₪, אלא שהנתבע לא השיב להם את סכום ההלוואה, ועל-כן הוגשה תביעה זו.

הנתבע טוען, כי התובע 1, אשר היה רואה חשבון בעסקיו של הנתבע, גרם לו לנזקים חמורים העולים על סכום התביעה, ולכן יש לקזזם כנגד סכום התביעה, שבעטיים חייב הנתבע כספים לרשויות המס. עוד טוען הנתבע, כי לפנים משורת הדין, שולם לתובעים סך של 32,000 ₪.

טענות הצדדים

2. התובע טוען, כי הוא מכיר את הנתבע היכרות אישית, ובמשך תקופה קצרה שימש כרואה חשבון של הנתבע בעסקו. למיטב זכרונו, בחודש ספטמבר 2002, פנה אליו הנתבע וטען, כי נקלע לקשיים כלכליים במסגרת עבודתו כקבלן שיפוצים, וביקש שהתובע יעמיד לו הלוואה על סך של 100,000 ₪.

התובע טוען, כי בחלוף חודש ימים לערך, לאחר שנחתם הסכם ההלוואה, פנה אליו בשנית הנתבע ליטול הלוואה נוספת בסך של 40,000 ₪, הואיל והסך של 100,000 ₪, לא היה בו די לסלק את כלל התחייבויות הנתבע לנושיו, ונכח ההיכרות האישית, התובע נתן לנתבע סך נוסף של 40,000 ₪ בהמחאה, אולם אין בידו לאתר המחאה זו ולהציגה לבית-המשפט, ועל הלוואה זו הוא לא קיבל מהנתבע כל בטוחה.

הואיל ואמו ואחיותיו של הנתבע ידעו, כי הוא חייב לתובע את ההלוואה, הבטיחה לו אימו של הנתבע לפעול כמיטב יכולתה ולראות כיצד יש בידה לסלק את ההלוואה בשם הנתבע, ואימו מסרה לו המחאה על סך של 25,000 ₪ בסוף שנת 2008, שאף העתק מהמחאה זו לא מצויה בידי התובע.

התובע טוען, כי קיבל מאמו המחאה נוספת על סך 200 ₪, אשר תאריך פירעונה היה ביום 1.1.09, ואולם המחאה זו לא הופקה נוכח גילה ומצבה הבריאותי של אמו של הנתבע.

לטענתו, לאחר שראה, כי אין אופק לפירעון ההלוואה, ולאחר שראה, כי אחיותיו של הנתבע אף הן לפתע מתכחשות להתחייבות הנתבע כלפיו, ביום 15.3.10 התובע נאלץ לרשום תאריך זה על כלל ההמחאות ותחילת חודש אפריל 2010, הפקיד את ההמחאות בבנק. לטענתו, הנתבע אף אישר בתצהירו, כי אכן ההמחאות נמסרו לידיו ללא ציון תאריך.