ת"א
בית משפט השלום קריית גת
|
1625-08
01/03/2015
|
בפני השופט:
ישראל פבלו אקסלרד
|
| - נגד - |
תובעת:
חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
עו"ד אריה חיימסון ואח'
|
נתבעים:
1. דוד חיים ז"ל
2. ציפורה דוד
3. רשות מקרקעי ישראל
4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
עו"ד גבי מיכאלי
עו"ד מפרקליטות מחוז דרום - אזרחי
|
| פסק דין |
לפניי שתי תביעות שאוחדו.
האחת - תביעה שהגיש חלץ מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "המושב"), כנגד בני הזוג דוד (להלן: "הנתבעים"), למתן פסק דין אשר יצהיר, כי לנתבעים או למי מטעמם, אין זכויות במקרקעין שבתחום מושב חלץ, מלבד רשות השימוש שניתנה להם במגרש 120 במושב, וכן להורות לנתבעים להרוס ולפנות באופן מיידי את המבנים השונים שהציבו מחוץ לגבולות מגרש 120, בנחלה 86. זה המקום לציין, כי הנתבע, מר דוד חיים (להלן: "המנוח") הלך לבית עולמו ביום 24/1/2010, כך שהתביעה המשיכה להתנהל כנגד רעייתו, הנתבעת, בלבד.
התביעה השנייה - תביעתה של הגב' ציפורה דוד (להלן לשם הנוחות: "הנתבעת") כנגד המושב, למתן פסק דין אשר יצהיר, כי ניתנה לנתבעת ולבעלה המנוח רשות שימוש בלתי הדירה בכל השטח שהיה בחזקתם משך השנים הרבות (הכוונה הנה גם למגרש 120 וגם לנחלה 86 כפי שיובהר להלן), וכן להורות למושב להסדיר את זכויותיה של הנתבעת בקשר לשטח הנ"ל ברשות מקרקעי ישראל (להלן ולשם הנוחות: "המנהל").
יש לציין כי הנתבעת לא צירפה את המנהל ואת הסוכנות היהודית לארץ ישראל כנתבעות בתביעתה.
המדובר הוא בשתי תביעות המהוות למעשה "שני צדדים של אותו המטבע" והן נוגעות שתיהן לאותן סוגיות עובדתיות ומשפטיות. אציין כי הנתבעת 4, הסוכנות היהודית, השאירה העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.
העובדות שאינן נתונות במחלוקת:
-
כל המקרקעין המצויים במושב חלץ הנם בבעלות רשות מקרקעי ישראל. הוא הדין ביחס למקרקעין נשוא התביעות שלפניי. בין המנהל, הסוכנות היהודית והמושב נחתם חוזה משבצת, לפיו המושב הינו בר רשות במקרקעין המצויים בשטח האגודה (להלן: "הסכם המשבצת")
-
הנתבעים לא היו מעולם חברי אגודה. הנתבעת איננה חברת אגודה גם היום.
-
לפני למעלה מ- 40 שנה, בשנות השבעים, קיבלו הנתבעים רשות שימוש, לצורכי מגורים, במבנה ששימש בעבר כגן ילדים. בהמשך, גן הילדים נהרס ועל השטח בו היה ממוקם, נבנה "בית מקצועי" לטובת המשך מגוריהם של הנתבעים.
-
בשנת 1998 הקימו הנתבעים בית מעץ, מאחורי הבית המקצועי ששימש למגוריהם, לטובת שיכונו של בנם שם. בהמשך, ככל הנראה בשנת 2008, הניחו הנתבעים, בנוסף לבית העץ, קרוואן, לטובת מגוריה של בתם.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת