ת"א 16137-02-14 Masson נ' מנהל המכס והמע"מ (ממונה מעברים)

בפני בקשה להפקדת ערובה על פי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1. התביעה עניינה מתן צו עשה שיורה לנתבעת להשיב טובין שנתפסו מידי התובע במעבר הגבול שבגשר אלנבי. מדובר בטובין בשווי העולה על 15,000,000 ₪ שעיקר ערכם מצוי בזהב ואשר נתפסו ביום 3.9.13.

2. לטענת המבקשת מאחר ומדובר באזרח זר שאף גורש מישראל בשל מעשיו הנ"ל ומאחר וסכויי התביעה אפסיים בשים לב לכך שהמשיב ציין בחקירתו, בפניות בא כוחו ואף בכתב התביעה כי המיטלטלין אינם בבעלותו, ואילו תביעה להשבת תפוס יכולה להיות מוגשת רק על ידי בעלי הנכס, הרי שיש מקום להורות על הפקדת ערובה. מוסיף וטוען ב"כ המבקשת כי סכויי התביעה הם קלושים גם בשים לב לכך שיש אף לראות את הטובין כמוחרמים בנסיבות העניין לאחר שהתובע לא עמד בתנאים הקבועים בפקודת המכס להשבת התפוסים.

בתגובתו טוען המשיב כי הרציונאל העומד ביסוד תקנה 519(א) להבטיח הוצאותיו של נתבע הנגרר להליך בעל כורחו, אינו קיים בנסיבות העניין בהן הנתבע האמיתי הוא התובע המבקש להציל את רכושו שנלקח על ידי הנתבעת. בשים לב לשוויו של הרכוש שנתפס ואשר יעבור לבעלות המדינה ככל שהתביעה תידחה, אין הצדקה, כך לטענת המשיב, להטלת כל ערובה להוצאות. מוסיף וטוען ב"כ המשיב כי יש לשקול בהקשר זה את חשיבותה של זכות הגישה לערכאות ואת זהות הנתבעת – המדינה. לחילופין מבקש המשיב כי גובה הערובה ככל שתיקבע, תהא בסכום סמלי בלבד.

בתשובתה טוענת המבקשת כי אין לראות את המשיב כמי שנגרר להליך לאחר שהטובין נתפסו בעקבות נסיונו של המשיב להערים על שלטונות המדינה. לטענתה דחיית התביעה לא תהווה העברת בעלות בטובין לידי המבקשת משזו כבר הועברה אליה כדין במסגרת ההחרמה. לטענת המבקשת המשיב בתגובתו גם לא התייחס לסיכויי תביעתו כנטען על ידי המבקשת.

התובע הגיב לאמור בתשובת הנתבע. על אף שהדבר נעשה בניגוד לתקנות, ניתנת החלטה זו לאחר עיון באמור בתגובה.

3. דין הבקשה להתקבל.

ההלכה היא כי כאשר התובע מתגורר מחוץ לישראל ואין בידו להצביע על נכסים בישראל מהם ניתן יהיה להיפרע במידה ויחוייב בהוצאות, קיים צידוק עקרוני לחיובו בערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ר' רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ. מדינת ישראל – משרד הבטחון, פיסקה 15; רע"א 5738/13 שרה אבו סעלוק נ. שירותי בריאות כללית, פיסקה 6). עם זאת, אין המדובר בשיקול יחיד. לנוכח מעמדה החוקתי של זכות הגישה לערכאות והפגיעה האפשרית בה במקרה של חיוב בהפקדת ערובה, ההלכה היא כי יש לבחון גם את סכויי התביעה ואת כלל נסיבות העניין (ר' רע"א 2146/04 מ.י. נ. עזבון המנוח באסל נעים אברהם פ"ד נח(5) 865, בעמ' 869-868; רע"א 5738/13, שם).

4. בענייננו אין מחלוקת כי המשיב הינו אזרח זר המתגורר בחו"ל. המשיב לא הצביע על כל נכסים מהם ניתן יהא להיפרע בישראל. ככל שתידחה התביעה ויפסקו הוצאות, ספק אם תוכל המבקשת לממש הוצאות אלו.