1.בפניי בקשה מטעם התובעים לחזור בהם מהסכמה דיונית שניתנה על ידם בדיון קדם משפט.
2.התובעים והנתבעים הפורמאליים 16-8 הם בעלי זכויות בדירות בבניין מגורים בראשון לציון. בין הדיירים לבין הנתבעים 3-1 נחתם חוזה לביצוע עבודות בנייה הכוללות הרחבה של המרפסות שלהם. על פי הנטען בכתב התביעה, עבודות אלו בוצעו תוך ליקויים חמורים כך שקיימת סכנת קריסה של המרפסות, ועקב כך הוציאה הרשות המקומית צו הריסה לתוספות הבנייה במרפסות. לטענת התובעים, האחריות לליקויי הבנייה מוטלת על הנתבעים 5-1. עם זאת, ככל הנראה היחיד מבין נתבעים אלה שאינו חדל פירעון הוא הנתבע 4.
3.בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 27.6.2016 הושגה הסכמה דיונית על עניינים שונים, לרבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ובין היתר הוסכם כדלקמן: "מוסכם כי לצורך ההליך, הנתבע 4 לא היה מעורב בביצוע העבודה עצמה, אלא רק חתם על הבקשה להיתר בניה ואולי גם על מסמכים אחרים, כאשר לעניין זה יהיו הצדדים רשאים להגיש ראיות. על יסוד האמור תינתן הכרעת בית המשפט האם יש להטיל חבות על הנתבע 4". בחוות דעת שהוגשה על ידי המומחה מטעם בית המשפט נקבע, כי קיימת סכנה חמורה של קריסת המרפסות, ואין מנוס אלא לפרק את תוספות הבנייה שהוספו להן.
4.בדיון קדם משפט נוסף, שהתקיים ביום 19.12.2016, טען בא כוח התובעים כי יש בידו ראיה המלמדת כי הנתבע 4 היה מעורב בבנייה. כאשר הפנה בא כוח הנתבע 4 להסכמה שהושגה בדיון הקודם, טען בא כוח התובעים כי מדובר בטעות סופר בפרוטוקול. טענה זו נדחתה על ידי עוד במעמד הדיון, אולם אפשרתי לתובעים להגיש בקשה לחזור בהם מאותה הסכמה. בקשה כזו אכן הוגשה, וכך גם תגובת הנתבע 4, המתנגד לבקשה, ותשובת התובעים. עתה יש להכריע בבקשה.
5.הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם הדברים שנרשמו לפרוטוקול מהווים הודיית בעל דין "פורמאלית", במובנה של תקנה 102 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("תקנות סדר הדין האזרחי"). הכלל הוא, כי לא כל התבטאות של בעל דין שעשויה להתפרש לחובתו נחשבת להודיית בעל דין, במובן זה שהיא גודרת את תחומי המחלוקת והצד השני פטור מהבאת ראיות בעניין זה, אלא רק כזו שנמסרה באופן "פורמאלי", כגון בכתבי הטענות או במענה לדרישה לפי תקנה 103 לתקנות סדר הדין האזרחי (ע"א 279/89 הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' דמתי, פ"ד מז(3) 156 (1993)). יחד עם זאת, "הודיה יכול שתיעשה גם בדרך של הצהרות פרקליטים לפרוטוקול בית המשפט, לעניין עובדות מסוימות" (אורי גורן סוגיות בדר דין אזרחי 298 (מהדורה שתים עשרה, 2015) ("גורן")).
בענייננו, לא יכול להיות כל ספק כי מדובר בהודיה "פורמאלית". ההסכמה לפיה הנתבע 4 לא היה מעורב בביצוע העבודה נאמרה לפרוטוקול מתוך כוונה ברורה לתחום בכך את גדר המחלוקת בין הצדדים, תוך שאף נאמר במפורש כי הכרעת בית המשפט תתקבל על יסוד חזית המחלוקת כפי ששורטטה בדברים אלה. השאלה שעל הפרק הינה, אפוא, האם יש להתיר לתובעים לחזור בהם מההודיה.
6. תקנה 104 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי "בית המשפט רשאי, בכל עת ולפי תנאים שייראו לו צודקים, להתיר לבעל דין שיתקן כל הודיה שלו בעובדה או שיחזור בו ממנה". מתן רשות לחזור מהודיה נתון, אפוא, לשיקול דעתו של בית המשפט. בעניין זה על בית המשפט לשקול שיקולים שונים, לרבות השלב הדיוני בו נמצא ההליך, והסיבה שבגינה מתבקשת החזרה מהודיה. ככל שטרם הסתיים שלב קדם המשפט, הרי שבית המשפט ייטה ביתר קלות להיעתר לבקשה לחזרה מהודיה (גורן, עמ' 299). אשר לסיבה שבגינה מתבקשת חזרה מהודיה נפסק, כי "אם בעל דין מבקש לחזור בו מהודאתו בטענה שטען הצד שכנגד, הואיל ונוכח לדעת שהודאתו אינה מתאימה למציאות, רשאי אמנם בית-המשפט להתיר לו את התיקון, אך הדבר צריך ראיה, לפחות לכאורה" (ע"א 469/64 שיפפהרט אונד אסקורנץ גזלשפט, א' רוס אונד קו' נ' רשות הנמלים בישראל, פ"ד יט(2) 207, 218 (1965); ראו גם, ע"א 375/84 עדן נ' אל פאגורי, פ"ד מב(4) 226, 238 (1988)).
7.בענייננו, אנו מצויים עדיין בשלב קדם המשפט, כאשר הצדדים טרם הגישו את ראיותיהם. בקשת התובעים לחזור בהם מהודייתם מבוססת על פרוטוקול חקירה של הנתבע 4 על ידי מהנדס מטעם הרשות המקומית, במסגרתה הודה הנתבע 4, לטענת התובעים, בכך שהיה מעורב בעבודה נושא התביעה. הנתבע 4 חולק על הפרשנות הניתנת על ידי התובעים לפרוטוקול זה. למותר לומר, כי אין מקום להכריע בשאלה זו בשלב הנוכחי. סבורני, כי די במסמך שהוצג על מנת להוות את אותה "ראיה לכאורה" הנדרשת לפי הפסיקה על מנת להצדיק חזרה מהודיה, וזאת במיוחד בהתחשב בשלב המוקדם של ההליך בו אנו נמצאים. אדגיש שוב, כי איני קובע, גם לא באופן לכאורי, כי יש במסמך זה כדי להוות הצדקה להטלת אחריות על הנתבע 4, אלא רק כי די בו כדי לאפשר לתובעים לנסות להוכיח טענה זו.
8.יחד עם זאת, אני סבור שיש לחייב את התובעים בהוצאות לזכות הנתבע 4. בדיון ביום 27.6.2016 טען בא כוח התובעים כי הוא זקוק למסמכי החקירה הנמצאים בידי העירייה והוועדה המקומית. היינו, התובעים היו מודעים לכך שאין בידיהם את כל החומר, ואף על פי כן בחרו להודות כי הנתבע 4 לא היה מעורב בבנייה. יתרה מזו, בהגשת הבקשה לחזרה מהודיה נפל שיהוי מסוים, שכן אין מחלוקת כי פרוטוקול החקירה הגיע לידי התובעים מספר חודשים לפני הדיון שהתקיים ביום 19.12.2016 (הגם שאחרי הדיון מיום 27.6.2016). שיהוי זה אין די בו כדי להביא לדחיית הבקשה, אולם יש להביאו בחשבון במישור ההוצאות.
9.לאור האמור, אני מתיר לתובעים לחזור בהם מההודיה שנכללה בפרוטוקול הדיון מיום 27.6.2016, לפיה הנתבע 4 לא היה מעורב בביצוע הבנייה. התובעים יישאו בשכר טרחת עורך דין לזכות הנתבע 4 בסך 2,500 ש"ח.
ניתנה היום, י' שבט תשע"ז, 06 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
