-
בתיק זה מתבררת תביעה אשר במסגרתה עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך כולל של 867,508 ₪.
התובעת הינה נציגות הדיירים בבניין שברחוב בן ישראלי בגבעתיים (להלן: "הבניין"), ואשר כולל 2 כניסות ולכן מספרו 15 – 17. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה פרטית אשר יזמה את הפרויקט במסגרתו נבנה הבניין, והנתבע 2 הינו מנהלה ובעל השליטה בנתבעת 1.
-
בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, שיווקה הנתבעת את 41 הדירות בבניין והציגה אותו כפרויקט יוקרתי, כאשר בניית הבניין הושלמה והדירות בבניין נמסרו במהלך יוני – יולי 2011. דא עקא, שלטענת התובעת כבר בסמוך למסירת הדירות בבניין התגלו על ידי דיירי הבניין ליקויי בנייה רבים. נוכח ליקויים אלו, פנו דיירים בבניין למהנדס יאיר אברהמי, וזה ערך עבורם חוות דעת עבת כרס הסוקרת את הליקויים השונים שנמצאו בבניין.
ביום 4.9.11 פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים שנמצאו לפי חוות דעת המהנדס אברהמי, אך הפנייה לא נענתה. פנייה נוספת נשלחה ביום 8.1.14 ורק בעקבותיה החל דין ודברים, שבהמשכו גם התקיימה פגישה במהלך מרץ 2014 וביום 20.3.14 נחתם "הסכם הבנות" (להלן: "הסכם ההבנות") אשר נועד להסדיר את תיקון הליקויים שנמצאו. לטענת התובעת, למרות הסכם ההבנות, רק מקצת מהליקויים שפורטו בו תוקנו על ידי הנתבעים.
ממשיכה התובעת וטוענת לליקוי חמור במשאבות המים שהותקנו בבניין, ליקוי שבגינו לחץ המים בדירות בבניין איננו תקין, ובפרט בדירות שבקומות העליונות בבניין. לטענתה, אף ליקוי זה לא תוקן למרות שצוין בהסכם ההבנות. כך פנתה התובעת לנתבעים ביום 6.9.15 בדרישה לטפל בליקויים במשאבות המים שבבניין, מכתב שלא נענה.
טוענת לפיכך התובעת שבלית ברירה שכרה את שירותי חברה שתטפל במשאבות ואף את שירותיו של המהנדס גרצובסקי להכנת דו"ח על הליקויים בבניין. על בסיס דו"ח זה של המהנדס גרצובסקי טוענת התובעת לקיומם של ליקויי בנייה רבים ברכוש המשותף של הבניין, ליקויים אשר לטענתה אחראים הנתבעים לפצות אותה בגינם, בנוסף לחבותם בפיצוי על הוצאותיה בתיקון משאבות המים ובתשלום למומחים.
-
בכתב ההגנה כופרים הנתבעים בטענות התובעת, ולרבות בסמכותה של התובעת לברר התביעה, ואף טוענים להיעדר יריבות מול הנתבע 2.
לגופן של הטענות, טוענים הנתבעים כי בעקבות פניית התובעת במהלך 2011, נשכרו שירותי האדריכל קובי ברבן וזה ערך ב- 11.1.12 דו"ח המתייחס לטענות לליקויים בבניין. אותו דו"ח נמסר גם לתובעת ובעקבותיו החלו הנתבעת באמצעות צד ג' 1, חברת גרופין בע"מ, לבצע תיקונים שונים בבניין, תיקונים שאף תועדו על ידי חברת קמרון הנדסה בע"מ.
בתחילת 2014, בעקבות קבלת מכתב התובעת, התקיימה פגישה ובעקבותיה נערך הסכם ההבנות, ולפיו נקבע שיבוצעו תיקונים שונים בבניין, ושבכפוף לתיקון אותם ליקויים לא יהיו עוד לתובעת טענות כלפי הנתבעת בכל הנוגע לליקויים ברכוש המשותף, ככל שהם ידועים בעת חתימת הסכם ההבנות. על יסוד הסכמה זו, כך נטען בכתב ההגנה, בוצעו תיקונים שונים ובישיבת נציגות הבניין מיום 10.12.14 דיווחה התובעת שרוב הליקויים שנמצאו תוקנו בצורה משביעת רצון.
ביחס לטענות לליקויים במשאבות הבניין, טוענים הנתבעים כי בבדיקה שערכו נמצא שאין כלל תקלה במשאבות שהותקנו, ומקור הבעיות בלחץ המים בבניין שינויים שנעשו במערכת הבקרה של המשאבות, שינויים שנעשו ככל הנראה במטרה לחסוך בעלויות חשמל. נוכח טענות אלו הוחלפה מערכת הבקרה של משאבות המים בבניין (על שני אגפיו) ולטענת הנתבעת אין כל פגם במשאבות עצמן ואין כל הצדקה לניסיון לחייבה בהחלפתן או בעלויות הכרוכות בכך.
טוענים איפה הנתבעים כי אין עוד לתובעת כל זכות להלין על ליקויים שכבר טופלו לפי הסכם ההבנות, וממילא שנוכח חלוף הזמן מאז מסירת הדירות בבניין אין לתובעת כלל זכות להעלות טענות כלפי הנתבעים כשבכלל הליקויים הנטענים נובעים מבלאי סביר ותו לא.
-
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישו הנתבעים הודעת צד ג', ובמסגרתה הם טוענים שככל וימצאו חייבים במשהו כלפי התובעת – יש להשית חיוב זה על צדדי ג'.