ת"א
בית משפט השלום קריות
|
15434-04-14
26/10/2015
|
בפני השופטת:
פנינה לוקיץ'
|
| - נגד - |
תובע:
גדעון כהן
|
נתבעים:
1. רות יפרח
2. משה כפיר
|
| החלטה |
בפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף ממספר טעמים שהם: התיישנות; העדר סמכות עניינית שכן התביעה הינה בנסיון לעקוף את החלטות הממונה על הגמלאות במשרד האוצר ואת הוראות חוק הגמלאות; וכן חתימת התובע על כתב ויתור (להלן : " הבקשה").
בהתאם לכתב התביעה, עותר התובע לקבלת סעד כספי בגין שני רכיבים: האחד, תשלום בגין הפרש גמלה במעבר בין שתי דרגות קידום (כפי שיפורט בהמשך) עבור 73 חודשים החל מחודש 9/2003 ועד לחודש 9/2009, בסכום המוערך על ידו בסך של 11,680 ₪ בתוספת פיצוי הלנת שכר וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק. השני, פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין מה שהתובע מכנה רדיפה ובריונות תעסוקתית, וכן נסיונות נקמניים לפגוע בתובע בבריאותו ובדמי מחייתו לצורך קידום מטרות אישיות, זאת מצד שני הנתבעים.
העובדות הצריכות לעניינו
1. התובע הוא עובד לשעבר במשרד הבריאות ושימש בתפקידים שונים בבית החולים "נהריה – הגליל המערבי" (להלן: "בית החולים"), בין השנים 1988 – 2003.
בסמוך לאחר פיטוריו פנה התובע לערכאות בהליכים שונים, הן בעניינים הנוגעים לנסיבות העסקתו ואופן סיומה והן בעניינים הנוגעים למינויה של הנתבעת 1, שהיא סגנית מנהלת אדמינסטרטיבית בבית החולים (להלן: "גב' יפרח") וכן בעניינים הנוגעים להתנהלות המקצועית של גב' יפרח ושל הנתבע 2 שהיה במועדים הרלוונטים לתביעה מנהל כוח אדם (להלן: " מר כפיר") בעניינו של התובע.
טענות התובע נדחו פעם אחר פעם בערכאות השונות, ברם דומה כי התובע ממשיך בסירובו לקבל את תוצאות פסקי הדין וממשיך בהגשת תביעות חדשות ( בהקשר זה מפנה להשתלשלות ההליכים כפי שפורטה בבג"ץ 3708/11 כהן נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות (10.9.13)).
2. תביעה זו הינה תביעה זהה לזו אשר הוגשה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה במסגרת דמ' (חי') 30909-01-13 גדעון כהן נ' רותי יפרח מנהלת אדמנסטרטיבית, בי"ח נהריה ואח', אשר הוגשה במקור גם כנגד מדינת ישראל – משרד הבריאות, אולם בהמשך תוקנה על דרך מחיקת התביעה נגד המדינה. בפסק דין מיום 5.2.14 נמחקה התביעה מחמת העדר סמכות עניינית לדון בה, ומבלי שנדונה טענת ההתיישנות, שכן הדיון בה התייתר שם.
3. כמפורט בכתב התביעה, ביום 4.10.2011 פנה התובע לגב' יפרח על מנת לברר מדוע לא קודם לדרגה 17 או דרגה 17+ (נספח ד' 19 לכתב התביעה). פנייתו של התובע הועברה לבדיקת מחלקת משאבי אנוש בבית החולים, ובבדיקתם, שתוצאותיה נשלחו אל התובע במכתב מיום 26.10.2011 (נספח ד' 11 לכתב התביעה), נמצא כי אכן נפלה טעות בחישוב קידומו של התובע במעבר בין שני תפקידים, והוא היה זכאי לדרגה 17 מנהלי החל מיום 1.9.2001. עם זאת, מאחר שהתובע פרש לגמלאות מתחת לגיל 60 ולא מסיבות בריאותיות, הוא אינו זכאי לדרגה 17+ מנהלי. עוד צויין במכתב כי גם במהלך עבודתו עבודתו לא היה התובע זכאי לדרגה 17+ מנהלי.
בעקבות איתור הטעות פנתה מחלקת משאבי אנוש של בית החולים אל מנהלת הגמלאות שבמשרד האוצר, אשר קבעה כי לנוכח האמור בהוראות חוק שירות המדינה ( גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל- 1970, תשלום הפרשי קצבה עבור התקופה שלפני הגשת הבקשה יהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים ממועד הגשת הבקשה, דהיינו מחודש 10/2009 (נספח ד' 20 לכתב התביעה).
בנוסף לאחר ביצוע תחשיב נמצא כי התובע זכאי לקבלת כספים, באופן רטרואקטיבי בגין התקופה בה לא קיבל את הקידום בדרגה במהלך תקופת עבודתו. התובע הוחתם על כתב ויתור (נספח ג' לבקשה, להלן: "כתב הויתור")) וקיבל לידיו שתי המחאות בסך 7,114 ₪ ו- 1,872 ₪.
טענות הצדדים
4. לטענת התובע תביעתו אינה מכוונת אל פעולת הנתבעים מתוקף תפקידם אלא במנותק מתפקידם. לטענת התובע הנתבעים פעלו באופן מתוכנן ובזדון מתוך מניעים אישיים על מנת לפגוע בו ולמנוע ממנו קבלת דרגת קידום במקום העבודה, לאחר שדחו בקשותיו בכתב ובעל פה לקבלת הדרגה. לטענת התובע דחייתם של הנתבעים את בקשתו גרמה לכך כי הוגשה בסופו של יום באיחור, ורק לאחר גילוי זכאותו, ולפיכך אושרה רטרואקטיבית לפרק זמן של שנתיים בלבד ממועד פנייתו (בהתאם להוראות החוק), דהיינו החל מחודש 10/2009.