ת"א 15182-07-13 גיא נ' גואטה

1.תיק זה מצוי בשלב שלאחר הגשתם של כתבי-טענות, מינויו של מומחה מטעם בית-המשפט והגשתה של חוות-דעתו של מומחה זה לתיק. כתב-ההגנה הוגש בתאריך 24.12.2013 אולם רק עתה ביקש התובע – היה זה בישיבת היום – להגיש הודעה לצד ג', הוא מהנדס מטעם התובע אשר לפי הטענה נושא באחריות לליקויים שנתגלעו.

2.תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כך: "ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר". תקנה 528 לתקנות מחייבת קיומם של טעימים מיוחדים לדחייתו של מועד, שנקבע מפורשות בתקנות. מצוות הפסיקה היא, בנוסף, כי "בנסיבות המתאימות, ראוי לסטות מכללי הפרוצדורה, כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק ואינו פוגע בבעל הדין האחר" (רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר – מ.א.ר בע"מ, בפסקה 27 להחלטת השופטת מרים נאור (פורסמה באתר הרשות השופטת, 19.7.2009)).

3.הטעם המיוחד, שבו ביקש הנתבע להיתלות, הוא האמור בחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, שקבע כי ביחס לכל מרכיבי התובענה לא ניתן לקבוע אם הנתבע נושא באחריות לנזק שנגרם. אליבא דהגנה, נדרש לצרף את המהנדס מטעם התובע על מנת לברר לאשורה את סוגיית האחריות.

טעם זה אינני מקבל. כוח לברר כל סוגיה רלוונטית עם גורם, שאיננו צד להליך, מוקנה ממילא בהוראותיו של סדר-הדין, אף מבלי שאותו גורם חיצוני יצורף כבעל-דין. אך מובן כי בית-המשפט לא ישים עצמו יועץ למי מבאי-הכוח המלומדים אך דומה כי על נקלה ניתן לעמוד על האפשרות לברר עם המהנדס סוגיה זו או אחרת, ובכך להתמודד עם הקושי, שיצרה חוות-דעתו של המומחה מטעמו של בית-המשפט.

וככל, שאין מדובר אך בבירור שכזה, כי אם במטרה לחלוק באחריות או, יותר מזאת, להעבירה לחלוטין משכמו של הנתבע אל שכמו של אותו מהנדס – והכל, כמובן, בתנאי שתוטל אחריות כלשהי – הרי שאין כל הסבר לכך שרק עתה צץ לפתע אותו רציונאל. הדעת נותנת כי אם קיים הוא, הרי שהתקיים גם בחודש דצמבר 2013, ובכל זאת לא מצא אז הנתבע כל מקום להגשתה של הודעה לצד ג'. ההגשה במועד מאוחר זה אין פירושה אלא עיכובו של ההליך, סרבולו והעמסת הוצאות על הצדדים. זאת, לא רק בהוספתה של תביעה חדשה על זו הקיימת אלא גם בגדריה של התובענה המקורית, שיותר מאפשרות קיימת לכך שתידרש בה, בעקבות אותה הודעה, השלמה של חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט.

ענין זה, ללא ספק, פוגע בבעל-הדין האחר, הוא התובע. מן העבר האחר, אי-היעתרות לבקשה אין פירושה שלילתו של הצדק מן הנתבע, שכן לא נסתם הגולל על כוחו לפעול בכל הליך שכדין מחוץ להליך הזה.

סוף דבר, הבקשה להארכת-מועד להגשתה של הודעה לצד ג' נדחית. הנתבע ישלם לתובע שכר-טרחה של עורך-דין בבקשה זו, בסך 3,000 ש"ח. סכום זה כולל מע"מ ואין להוסיפו.

4.התובע כבר הודיע כי אין בכוונתו להציג ראיות וכי הוא יסתפק בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם בית-המשפט. הנתבע יודיע, לא יאוחר מיום 1.5.2015, אם בכוונתו להגיש תצהירים של עדות ראשית. בהתאם להודעה זו ניתן יהא להחליט מהו היקפה של שמיעת הראיות ולהתאים לכך מועד ביומן הדיונים העמוס.

5.ובכל זאת, כפי שהוער יותר מפעם אחת, דומה כי הסיכוי לסיים פרשה זו בפשרה, שתייתר שמיעה של ראיות ותחסוך בזמן ובהוצאות-משפט ניכרות, הוא גבוה. טוב יעשו הצדדים אם ינסו לשוב ולבוא בינם בדברים, על אף הקושי בהתנהלות שעליו דווח בדיון היום.