ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
14989-04-14
30/10/2016
|
בפני השופט:
אבישי רובס
|
- נגד - |
תובעת:
עיריית חיפה
|
נתבעים:
1. ב.י. טרייד אין מוטורס יפו בע"מ 2. הדס מ.ש. חברה לרכב בע"מ 3. מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ
|
החלטה |
1.הנתבעת מס' 2 (להלן "הנתבעת") הגישה בקשה להארכת המועד לביצוע פסק הדין שניתן ביום 29.6.2016, למשך ששה חדשים.
2.הבקשה הועברה לתגובת התובעת ועו"ד גולדברג, שייצג את הנתבעות בהליך, ומכאן החלטתי.
3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ראשית, על פי נספח 4 לבקשה, הרי שביום 15.5.2014 הודיעה הנתבעת לעו"ד גולדברג במפורש, באמצעות בא כוחה, כי "כתב ההגנה יישאר על כנו" (סעיף 7 למכתב ב"כ הנתבעת מיום 15.5.2014). משמע, הנתבעת הסמיכה את עו"ד גולדברג לייצגה בהליך ונתנה הרשאה להשאיר את כתב ההגנה בתיק, באופן שישמש גם מטעמה.
שנית, כתב התביעה נמסר כדין לידי הנתבעת והיא היתה מודעת להליכי התביעה לפחות מאז יום 13.5.2014 (ראה נספח 3 לבקשה). אם אכן לא יוצגה הנתבעת על ידי עו"ד גולדברג, המשמעות היא כי התעלמה באופן מודע מן ההליך. הנתבעת אף לא טרחה להבהיר, מה מקור המחדל באי הגשת כתב ההגנה מטעמה, למרות שידעה במשך שנתיים על ההליך המשפטי המתנהל כנגדה. במצב דברים זה, אך נעשה עימה חסד, משלא ניתן כנגדה פסק דין לפינוי כבר במועד סמוך לאחר המצאת כתב התביעה לידיה.
שלישית, כפי שעולה מסעיף 5 למכתבו של ב"כ הנתבעת לעו"ד גולדברג מיום 13.5.2014, ברור כי הנתבעת היתה מודעת לכך שהוגש בשמה כתב הגנה באמצעותו. אם אכן סברה כי הוא אינו מייצג אותה, ניתן היה לצפות שתפנה באופן מיידי לבית המשפט ותודיע על כך. במקום, זאת הנתבעת שקטה על שמריה במשך כשנתיים ולא עשתה דבר, תוך הצגת מצג כי עו"ד גולדברג מייצג אותה. יתירה מזאת, גם כאשר "נודע" לנתבעת אודות פסק הדין, היא פנתה ליועץ המשפטי של העיריה, אולם לא העלתה ולו ברמז טענה כאילו עו"ד גולדברג לא ייצג אותה בהליך. הנתבעת נהנתה משמוש בנכס במשך שנתיים נוספות בהן נוהלה התביעה וכעת, משניתן כנגדה פסק דין, היא "נזכרה" כי עו"ד גולדברג אינו מייצג אותה.
רביעית, אף אם אניח כי הנתבעת גילתה כי ניתן פסק דין רק ביום 20.8.2016 (וספק רב בעיני אם כך הדבר), הרי שלמרות גילוי מרעיש זה, היא בחרה שלא לפעול לביטולו של פסק הדין. ממילא, בשלב זה חלף המועד להגשת בקשה מעין זו ואין גם שום טעם לבטלו, שעה שאין לנתבעת הגנה כלשהי מפני התביעה. הנתבעת שכרה את הנכס מהנתבעת מס' 1, שאיננה בעלת הזכויות בנכס ואין בידיה טענת הגנה אמיתית כנגד תביעת העיריה.
4.אם לא די בכך, מסתבר, כי עסקה של הנתבעת בנכס פועל ללא רישיון עסק, הוצא כנגדה צו סגירה ומתקיימים הליכים בעניין בבית המשפט לעניינים מקומיים. בנוסף, עוד קודם פנייתה לבית המשפט בבקשה להארכת המועד לביצוע פסק הדין, היא פנתה באמצעות ב"כ ליועצה המשפטי של העיריה. הצדדים לא הגיעו לידי הסכמות, מאחר והנתבעת סרבה לתנאיה של העיריה, אשר כללו ערובה לפינויה. עם כל הכבוד, בית המשפט אינו יכול לכפות על התובעת הסדרים כלשהם או תנאים לאחר שניתן פסק הדין.
5.סיכומו של דבר, מדובר בבקשת סרק, שהוגשה בחוסר תום לב. במשך כשנתיים יוצגה הנתבעת על ידי עו"ד גולדברג, והיא אף נתנה לו הרשאה ברורה להותיר את כתב ההגנה שהוגש באמצעותו, גם בשמה. הנתבעת לא הודיעה לבית המשפט כי עו"ד גולדברג אינו מייצג אותה ולא טרחה להגיש כתב הגנה אחר במשך שנתיים. כעת, כארבעה חדשים לאחר שניתן כנגדה וכנגד הנתבעות הנוספות, בהסכמה, פסק דין לפינויו של הנכס נשוא התביעה, "נזכרה" הנתבעת לראשונה כי עו"ד גולדברג, כביכול, לא ייצג אותה בהליך. היא לא העלתה טענות הגנה כלשהן, מאחר ואין בידיה כאלו, ולכן גם לא עתרה בשום שלב לבטל את פסק הדין. מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה, הנתבעת מודעת לו מזה מספר חדשים ויכלה להיערך לביצועו. משניתן פסק הדין, אין מקום לשנותו, אלא בהסכמת הצדדים. משאין הסכמה כזו, ישאר פסק הדין בעינו.