ת"א 14982-09-16 אי.אר.אס. גרופ בע"מ נ' קטן ואח'

1. הנתבעים בתיק, הגישו בקשה לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, היה ותדחה התביעה, מכח ס' 353א לחוק החברות תשנ"ט 1999 (להלן "חוק החברות") או מכח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

2. הנתבעים טוענים כי אין בסיס לתביעה כנגד נתבע 1, והוא עצמו אינו חייב כספים לתובעת. נטען כי נתבע 1 הינו תושב ארה"ב ולכן ניהול התביעה בארץ כרוך בהוצאות ניכרות מצדו ובהיעדרות מעסקו בארה"ב. נטען כי התביעה כנגד נתבע 1 הוגשה בהעדר תום לב. לפיכך, מתבקשת הפקדת ערובה בסך של 15% מסכום התביעה, דהיינו סכום של 225,000 ₪. לבקשה לא צורף תצהיר.

3. התובעת מצדה טענה כי ההחלטה על הפקדת ערובה לפי ס' 353א הנ"ל מושתתת על שלושה מבחנים – מצבה הכלכלי של התובעת; סיכויי התביעה ; בדיקת נסיבות הענין;.נטען כי מצבה הכלכלי של התובעת איתן, סיכויי התביעה טובים, ולכן בשל עמידתה בתנאים אלו יש לפטור אותה מהפקדת ערובה. תגובת התובעת לא לוותה בתצהיר.

4. דיון והכרעה

4.1 עניינה של תובענה זו היא תביעה לתשלום פיצויים בסך 1,500,000 (מפאת חישובי אגרה) בעילות של קניין רוחני, חוזים ועוולות מסחריות.

4.2 סעיף 353א לחוק החברות קובע כדלקמן:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

מטרתו של סעיף זה היא להבטיח כי היה ותדחה התביעה, יהיה לנתבעים מהיכן לגבות את הוצאותיהם, ולא יווכחו אז כי מדובר בחברה ריקה, נטולת נכסים שאיננה יכולה לעמוד בתשלום, ומאן דהוא מסתתר מאחורי האישיות המשפטית של החברה.

4.3 לפי לשון סעיף 353א, אלו הם התנאים במסגרתם רשאי בית המשפט לקבוע הפקדת ערובה -

• מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת.

• הדבר ייעשה לבקשת הנתבע.

  אלא אם כן

• סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה.