פלונית נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

לפניי תביעה לפיצוי שעילתה מאורע טרגי שבעטיו קיפח המנוח פלוני ז"ל את חייו. המנוח רכב על סוס בשטח המושב שבו הוא התגורר. לפתע נבהל הסוס, ניער אותו מעליו; המנוח נפל, נחבל בראשו, הובהל לבית החולים, וכעבור כשלושה שבועות נפטר. לטענת התובעת (אלמנת המנוח) אופנועים שנסעו סמוך לסוס הבהילו אותו וגרמו לו להפיל את המנוח. התובעת טוענת שמאורע זה הוא "תאונת דרכים" כמובנה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ("החוק"). הואיל וזהות רוכבי האופנוע לא הייתה ידועה לתובעת, היא הגישה את התביעה נגד קרנית. האם יעלה בידי התובעת להוכיח שאופנועים גרמו להפלת המנוח? האם מאורע זה בא בגדר תאונת דרכים כהגדרתה בחוק? שאלות אלו ואחרות תוכרענה בפסק דין זה.

כתבי הטענות ורקע דיוני

1.בכתב התביעה נטען כי ביום 21.7.2014 רכב המנוח, יליד 1939, על סוס בשטח מושב גנות. לפתע הגיחו רוכבי אופנוע אשר רעשי פליטת המנוע בשילוב עוצמתם הגבוהה גרמו לבהלה רבה של הסוס, אשר העיף את המנוח מעל גבו והחל במנוסה. כתוצאה מכך הוטח המנוח בעוצמה רבה על הכביש ונגרמו לו נזקי גוף קשים. הוא הובהל לבית החולים, נותח, ולאחר תקופת אשפוז של כשלושה שבועות נאלצו הרופאים (ביום 10.8.2014) לקבוע את מותו. בכתב התביעה נטען כי המאורע הוא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, וכי קרנית חבה לפצות את התובעת (יורשת המנוח) משום שפרטי כלי הרכב שגרמו לתאונה לא ידועים. נתבע נזק מיוחד בדמות הוצאות קבורה ומצבה; הפסדי הכנסות וקצבאות של המנוח ושל התובעת; הוצאות בתקופת האשפוז ועזרת הזולת; אובדן תמיכה ושירותי אב ובעל לעבר; וכן נזק כללי: נזק לא ממוני, אובדן תמיכה ואובדן כושר השתכרות בשנים האבודות.

2.בכתב ההגנה הועלו טענות במישור הדיוני (שנזנחו כולן בסיכומים); הכחשה כוללת של נסיבות האירוע; כפירה בטענה שמדובר בתאונת דרכים; וטענה שזהות רוכבי האופנוע ידועה או הייתה יכולה להיות ידועה לתובעת ועל כן אין עילת תביעה כלפי קרנית. פרטי הנזק הוכחשו אף הם.

3.התביעה הגישה כתב תשובה אשר נותן מענה הולם לטענות הדיוניות שהועלו בכתב ההגנה.

4.בית המשפט הורה על הגשת ראיות בתצהירי עדות ראשית. מטעם התביעה הוגשו תצהירים של שמונה עדים. ארבעה מתוכם העידו על נסיבות הקשורות לאירוע ואלה הם: (1) התובעת, רעיית המנוח והיורשת היחידה; (2) מר יעקב שיטריט, שהיה עד לאירוע; (3) מר אברהם נוימן, שפגש במנוח לפני האירוע וראה את הסוס דוהר ללא המנוח עליו; (4) מר צבי סינגל, שהצהיר על תדירות נסיעת אופנועי שטח בתוך המושב. יתר העדים העידו על אודות הנזק שנגרם מהמאורע: (5) גב' ג', בתו של המנוח; (6) מר נ', בן של המנוח; (7) מר ז', בן של המנוח; (8) מר מקס חזות, מנהל גן אירועים שהתובעת עבדה עמו בתקופה הרלוונטית. התביעה הגישה את תיק המשטרה שבמסגרתו נחקרו נסיבות האירוע.

5.ההגנה הגישה תיק מוצגים שכלל הודעות שנמסרו במשטרה במסגרת חקירת נסיבות האירוע כדלקמן: (1) הודעת יעקב שיטריט; (2) הודעה של מר פטריק דנינו; (3) הודעה של מר אשר אושרי כתב (שני האחרונים הם רוכבי אופנוע שנסעו בשטח המושב ביום האירוע ונחקרו במשטרה בחשד לגרימת מות המנוח ברשלנות). כמו כן הוגשו תיעוד מן המל"ל, דוח אירוע של מוקד מגן דוד אדום ותמלול של השיחה בין המדווח (מר שיטריט) למוקדנית; חוות דעת אקטוארית; תיעוד רפואי.

6.בדיוני ההוכחות נחקרו כל מצהירי התביעה, למעט מר ז'. ההגנה זימנה לעדות את מר דנינו ומר כתב. הם העידו בבית המשפט, וההודעות שמסרו במשטרה הוגשו באמצעותם.

דיון והכרעה

7.בשלב ראשון יש לקבוע אם עלה בידי התביעה להוכיח שהסוס נבהל והפיל את המנוח כתוצאה מכף שאופנועים נסעו סמוך לו. אם יעלה בידה הדבר, יש לבחון אם האירוע בא בגדר תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. אם התשובה חיובית, יש לקבוע אם קרנית חבה לפצות את התובעת בגינה. אם ייענה בחיוב גם כאן, או אז יהיה מקום להעריך את הנזק ואת הפיצוי הנגזר ממנו. אדרש לפלוגתות לפי סדרן.