אלמנתו של המנוח טענה שמדובר בתאונת דרכים ומאחר שהאופנוענים לא היו מבוטחים - חובת הפיצוי חלה על הקרן. ביהמ"ש דחה את עמדת קרנית שלפיה האלמנה הייתה צריכה לתבוע את האופנוענים.
בית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה כי תושב המושב גנות שנפטר לאחר שנפל מסוס נחשב לנפגע תאונת דרכים. השופט טל חבקין קבע כי הוכח שהנפילה אירעה לאחר שהסוס נבהל מרעש אופנועי שטח - ולכן מדובר בפגיעה תחבורתית. האחריות לתשלום הפיצויים על נזקי התאונה הוטלה על הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית) מאחר שאין ביטוח לאופנועים מסוג "מוטורקס". סכום הפיצוי הועמד על כ-150 אלף שקל.
התאונה התרחשה בקיץ 2014. לפי הגרסה שעלתה בתביעה נגד קרנית, המנוח (אז כבן 75) רכב על סוס בשטח המושב כשלפתע הגיחו רוכבי אופנוע שהרעישו מאוד וגרמו לסוס להיבהל ולעמוד על שתי רגליים. המנוח הועף מעל גבו והוטח בעוצמה על הכביש. הוא אושפז למשך 3 שבועות בבית החולים ובאוגוסט 2014 קבעו את מותו.
אלמנתו טענה כי המנוח מצא את מותו כתוצאה מתאונת דרכים וכי נאלצה לתבוע את קרנית משום שלא הצליחה לאתר את רוכבי האופנועים. לחילופין היא טענה כי קרנית מחויבת בפיצוי משום שהאופנועים לא היו מבוטחים ואין לה חברת ביטוח לתבוע.
קרנית מצידה הכחישה את גרסת התובעת לנסיבות האירוע וכפרה בטענה שמדובר בתאונת דרכים. לטענתה, לא הוכח שהסיבה לנפילה הייתה קשורה לאופנועים, ומכל מקום, גם בהנחה שכן - התובעת הייתה צריכה להגיש את התביעה נגד רוכבי האופנוע, שאותרו על ידי המשטרה. עוד טענה קרנית כי משום שהאופנועים עליהם רכבו האופנועים לא ניתנים לביטוח כלל (להבדיל מרכב שלא בוטח בגלל מחדל מצד בעליו) היא לא מחויבת לשאת בפיצוי.
פרשנות לא סבירה
השופט חבקין קבע כי התביעה הוכיחה את גרסתה לנסיבות התרחשות התאונה, וכי המקרה עונה על הגדרת תאונת דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
נפסק כי שני עדים אישרו כי המנוח נפגע כתוצאה מרעש האופנועים, ואף קרנית לא חלקה כי האופנועים הללו עונים להגדרת "רכב מנועי" בחוק. בהקשר זה צוין כי אמנם יכולה להיות מחלוקת האם עיקר ייעודם של אופנועי השטח למטרות תחבורה חלף נהיגה ספורטיבית, אך נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפי קרנית - והיא לא שללה את הטענה שמדובר ברכב מנועי שנועד למטרות תחבורה.
בהמשך, השופט קיבל את עילת התביעה נגד קרנית בהתבסס על הטענה כי האופנועים לא היו מבוטחים בביטוח חובה (הטענה כי האופנוענים לא אותרו נדחתה שהרי בסופו של דבר זהותם התבררה).
טענת קרנית כי די בעובדה שאי אפשר לבטח את האופנועים מלכתחילה כדי לפטור אותה מחבות נדחתה. השופט הבהיר כי פרשנותה של קרנית לא נתמכת בלשון החוק, שלא מחריג את חבותה במקרה של פגיעה מרכב שאי-אפשר לבטח.
משכך נקבע כי מאחר שהתובעת לא יכולה הייתה לתבוע פיצויים מחברת ביטוח החובה לפצות אותה על הנזקים מוטלת על קרנית.
לאחר חישוב הנזקים שנגרמו למנוח ואלמנתו לרבות ניכוי התגמולים שהתקבלו מביטוח לאומי, הועמד סכום הפיצויים על 133,800 שקל ולהם יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-20,000 שקל.
עו"ד מוטי קראוס
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין