ת"א
בית משפט השלום טבריה
|
1486-01-08
29/04/2015
|
בפני השופטת:
רים נדאף
|
| - נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
|
הנתבעים:
1. דפוס בר און בע"מ – ניתן פס"ד
2. אמנון ברשישט- ניתן פס"ד
3. שושנה ברשישט
|
| פסק דין |
פתח דבר:
1.התובע, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הינו תאגיד בנקאי בעל רישיון, לפי חוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א - 1981 (להלן: "התובע"/"הבנק").
2.ביום 26/6/1996, חתמה דפוס בר און בע"מ (להלן: "החברה"), על הסכם תנאי ניהול חשבון מס' *** (להלן: "החשבון") אצל התובע בסניף בקרית שמונה (להלן: "ההסכם"). בהסכם זה, נראה כי נתבעת מס' 3, הגב' שושנה ברשישט (להלן: "הנתבעת"), הינה בין היתר, המורשת לחתום בשם החברה.
3.התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חובה של החברה לבנק, כאשר התביעה כנגד הנתבעת ומר ברשישט אמנון (להלן: "אמנון") הוגשה בהסתמך על "כתב ערבות לאבטחת כל חוב ללא הגבלה בסכום" מיום 14/12/93, עליו חתמו הם, לטענת הבנק (להלן: "כתב הערבות").
4.הצדדים הסכימו, כי תינתן לנתבעת רשות להתגונן בהתאם לאמור בהסדר הדיוני מיום 25/6/08, אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 8/7/08, על-ידי כב' הרשם אדריס נעמן, כתוארו אז.
5. ביום 17/2/09 ניתן פסק-דין כנגד הנתבעים 1-2, לפי הנוסח שצורף.
6.התובע הגיש בקשה להטלת עיקולים כנגד הנתבעים במעמד צד אחד, וכב' הרשם ריאד קודסי נענה לבקשתו, כמפורט בהחלטה מיום 13/1/2008.
7. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של גב' שושנה רחמים, אשר במועדים הרלבנטיים לתביעה, שימשה כפקידת אשראי בסניף קרית שמונה בבנק דיסקונט (להלן: "שושנה"), הגב' אילנה שבתאי, מנהלת סניף קרית שמונה של התובע (להלן : "אילנה"), ומר זוהר שלמה, אשר בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה ועד ליום 20/8/06 שימש כסגן מנהל סניף של התובע. כן, שימש כרכז אשראי במחלקת עסקים משנת 1993 וכסגן מנהל האחראי על מחלקת עסקים משנת 2003 (להלן: "שלמה"). בעדותו התברר, כי בשנת 2006 עבר לסניף בנהריה, וחזר לסניף התובע כחודשיים לפני עדותו בפניי מיום 26/9/2011.
בישיבה מיום 26/9/2011 וויתר ב"כ הנתבעת, לאור המלצת בית-המשפט, על חקירת שושנה, ושמר לעצמו את הזכות לטעון בעניין בסיכומים.
8.ב"כ הנתבעת ביקש לראות בתצהיר הנתבעת התומך בבקשת רשות להתגונן מטעמה ובתצהיר אביה מר אטייס סימון (להלן: "סימון"), כתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת. כמו כן, ב"כ הנתבעת הגיש לתיק בית-המשפט תמליל השיחה שבה הוקלטה אילנה על-ידי הנתבעת. ב"כ התובע בדיון שהתקיים ביום 26/9/2011 קיבל את המלצת בית-המשפט לוותר על חקירת התמלילן. בדיון שהתקיים ביום 12/11/12, העיד מר מאיר אטיאס, שהוא שהעביר ההקלטה מטיפ המנהלים, למחשב וצרב לדיסק. הוא העיד כי הוא חושב כי הדיסק שצרב, זה אותו דיסק המצוי בבית-משפט, ובכלל זה העיד בהמשך, שלא שכפל עותקים.
9. לאחר שהוגשו סיכומי התובע, הגישה הנתבעת בקשה להוספת ראיות משלימות לסיכומיה, ולאחר שהתרתי זאת (ראה: החלטתי מיום 28/5/2013), בסופו של יום, הצדדים הגיעו להסכמה, בין היתר, על התרת השלמת סיכומיהם. התייחסות לסיכומים, ככל שתהא רלבנטית, תהיה במסגרת הדיון גופו.