נדחתה תביעת חברת תרימה בגין הפרת חוזה ונקבע כי דווקא היא זו שהפרה את ההסכם

זוהי תביעה כספית על סך 970,733 ₪ שהוגשה בעילה כספית וחוזית, לאכיפת הסכמים והסכמות בעל פה ובכתב שנחתמו בין הצדדים ואכיפת ההתחייבות לתשלום סכום קבוע.

רקע

1. התובעת עוסקת בפיתוח ייצור שיווק והפצה של תרופות ותכשירים רפואיים. נתבעת 1 היא חברה אמריקאית שעוסקת בפיתוח מערכות אספקת תרופות (להלן: "NTT ארה"ב/נתבעת 1") נתבעת 2 היא חברה ישראלית שעוסקת בפיתוח מערכות אספקת תרופות שהינה בבעלות מלאה של נתבעת 1 (להלן: "NTT ישראל/נתבעת 2"). נתבע 3 הוא מנכ"ל נתבעות 1 ו-2, (להלן: "הנתבע").

ביום 06.05.10 נחתמו 2 הסכמים בין התובעת לבין נתבעת 1 באמצעות נתבע 3: הסכם אחד הינו הסכם פיתוח המוצר 3, (להלן: "הסכם הפיתוח"). ההסכם השני הוא הסכם ייצור על פיו התובעת תייצר את המוצר עבור נתבעות 1 ו-2 (להלן: "הסכם הייצור").

תמצית טענות התובעת

2. נתבע 3 שהינו הרוח החיה של הנתבעות, הציג עצמו בפני התובעת כאיש עסקים, בעלים ומנהל של הנתבעות. בתחילת שנת 2010 החלו בין התובעת לנתבע 3 מגעים לשיתוף פעולה עסקי לגבי מוצר לחיטוי ידיים בשם וירונקס (להלן: "המוצר") וביום 06.05.10 התקשרה התובעת עם הנתבעות בשני ההסכמים.

בתאריכים 20-21.12.10 שלח מנכ"ל התובעת דאז, אנדי קידר לנתבע 3 מסמך ובו פרוט תנאי תשלום ומחירון, עלות ייצור המוצר בבקבוקים של ליטר, חצי ליטר, 100 מ"ל ו-60 מ"ל. במסמכים אלה העלה אנדי קידר על הכתב את יתר הסכמות הצדדים לפיהן: זמן אספקת המוצר לנתבעות יהיה עד 8 שבועות מיום ההזמנה, המחירים הינם בשער מפעל התובעת, רווח התובעת משיתוף פעולה עסקי הוא 20% מהמחירים שאינם כוללים מע"מ. ביום 23.12.10 אישר נתבע 3 בדואר אלקטרוני את תנאי התשלום ומחירון עלות ייצור.

3. הנתבעות הזמינו מהתובעת שתי הזמנות במסגרתם ייצרה התובעת 20,800 ליטר מהמוצר עבור הנתבעות: הזמנה ראשונה – על פי תעודת משלוח מיום 22.02.11 במסגרתה סיפקה התובעת לנתבעות 10,201 ליטר. עלות רכישת המוצרים והייצור של ההזמנה הראשונה הסתכמה בסך 247,690 ₪ וביום 20.07.11 שילמו הנתבעות 60,000 ₪ על חשבון הזמנה זו. החוב הנותר בגין ההזמנה הראשונה הוא 187,690 ₪.

ההזמנה השנייה - מיום 31.03.11 במסגרתה ייצרה התובעת עבור הנתבעים 10,000 ליטר מהמוצר באריזות של ליטר. לבקשת נתבע 3 לא יוצרו מוצרים נוספים שמפורטים בהזמנה השנייה באריזות של 100 מ"ל ו-60 מ"ל, למרות שהתובעת רכשה את חומר הגלם עבורם. עלות הזמנה זו הינה 154,561 ₪ סכום שלא שולם ע"י הנתבעות והתובעת מחזיקה עבורן מלאי בכמות 9,988 ליטר מהמוצר. כן רכשה התובעת חומרי גלם לצורך ייצור המשך ההזמנה השנייה שהוזמנה על ידי הנתבעים ונדרשה על ידם.

4. עלויות נוספות שעל הנתבעים לשלם לתובע, לטענתה, במסגרת ההתקשרויות ביניהם הן כדלקמן:

116,556 ₪ עלות רכישת חומרים להמשך ההזמנה השנייה. התובעת מדגשיה, כי לחומרים אלה אין שימוש אחר אצל התובעת.

271,236 ₪ עלות פיתוח המוצר טרם ייצורו.

5,531 ₪ עלות אחסון מוצרי ההזמנה השנייה שהנתבעים לא לקחו.

114,014 ₪ 20% תוספת תשלום על פי הסכמות הצדדים.

109,455 ₪ - מע"מ.

סך הכל העלויות הנוספות הינו 611,262 ₪.

לטענת התובעת, הנתבעים חייבים לה 948,598 ₪ בגין פיתוח וייצור המוצר עבורם ואספקת חלק ממנו וכן את עלות הרכישה של חומרי הגלם הנוספים. פניות התובעת לנתבעים להסדרת החוב לא נענו ולכן לא נמסרו להם המוצרים הנוספים. לטענת התובעת, כל מוצרי ההזמנה הראשונה סופקו לנתבעות 1 ו-2 ונתבע 3 התחייב באופן אישי בעל פה ובכתב שנתבעות 1 ו-2 תשלמנה את יתרת החוב. חלק ממוצרי ההזמנה השנייה יוצרו עבור הנתבעות אשר לא שילמו את תמורתם.