המבקש הגיש ביום 7.8.16 בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד. ביום 7.8.16 ניתנה החלטת בית המשפט (כב' השופטת סילש) שנעתרה לבקשה, והורתה למבקש, בין היתר, להמציא את צו העיקול שניתן במסגרתה למשיב, אחרת יפקע הצו.
ביום 11.8.16 הגיש המבקש הודעה בדבר הפקדת הבטוחות שנדרשו במסגרת ההחלטה מיום 7.8.16, וכן ביקש לאשר את הערב המבוקש על ידו. הבקשה התקבלה בהחלטת בית המשפט (כב' השופטת סילש) מיום 11.8.16.
ביום 10.10.16 הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, וביום 31.10.16 הגיש בקשה נוספת למתן פסק דין בהעדר הגנה. בהחלטה מיום 31.10.16, קבעתי כי הבקשה תידון במועד הדיון הקבוע ליום 16.11.16 והוריתי למבקש להגיש תצהיר מוסר עד ליום 10.11.16.
ביום 9.11.16 הגיש המבקש לבית המשפט הודעה, לפיה הבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה וההחלטה בעניינה נמסרו למשיב באמצעות אימו, בכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין. בהחלטה מיום 10.11.16, הוריתי למבקש להגיש תצהיר מוסר ביחס להמצאת כתב התביעה.
ביום 13.11.16 הגיש המבקש אישור מסירה החתום על ידי אימו של המבקש מיום 12.8.16, וכן תצהיר מוסר מיום 14.8.16.
ביום 16.11.16 התקיים דיון בתיק, במהלכו טען בפני המבקש כי יש להכיר בהמצאה שבוצעה להורי המשיב כהמצאה כדין.
בהחלטה מיום 4.12.16, קבעתי כי לא ניתן להכיר בהמצאה שבוצעה להורי המשיב כהמצאה כדין, מהנימוקים שפורטו בהחלטה. לפיכך, הוריתי למבקש לבצע המצאה כדין או להגיש בקשה מתאימה בעניין, עד ליום 4.1.17.
מכאן הבקשה שבפני.
טענות הצדדים