ת"א 14556-10-10 איזוטסט בע"מ ואח' נ' פיירפרוטקשן אינג'נירינג בע"מ ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד, אשר עניינן העיקרי הוא פרשנות הסכם בנוגע לשירות שניתן לתובעת ולנתבעת שכנגד (להלן – איזוטוסט).

איזוטסט היא חברה שבבעלותה מעבדת בדיקות בתחום הבנייה, הסלילה, התשתיות וכיבוי אש, המספקת שירותי בדיקות בתחומים אלו ללקוחותיה.נתבעת1 היא חברה שעיקר עיסוקה במתן שירותי ייעוץ, הדרכה, בדיקות הכשרת בודקים, גילוי והקמה בתחום מערכות אש וכיבוי (להלן –החברה). מנהל ובעל המניות בחברה הוא נתבע 2, פרופסור ראלף מיהר (רפי מר, להלן –מר).

על פיכתב התביעה, בשנת 2010 תרה איזוטסט אחר ראש תחום גילוי וכיבוי אש (להלן – ראש תחום). בחודש פברואר 2010 פנה מר לאיזוטסט והציע לאייש עבורה את משרת ראש תחום. מר הציג עצמו כמי שמסוגל לבצע את התפקיד בהצלחה יתרה. כאשר איזוטסט ציינה בפניו את העובדה, שמעולם לא עבר מבחן הסמכה הדרוש לצורך איוש משרת ראש תחום (להלן – הבחינה), הודיע מר, כי לאור קשריו האישיים הוא נוטל אחריות על כך, שיאושר על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, שהיא גוף ממשלתי מפקח (להלן – הרשות). על בסיס הצהרתו והתחייבותו חתמו הצדדים על הסכם ביום 10.2.2010 (להלן –ההסכם).במסגרתו הצהיר מר, בין היתר, שהוא בעל ידע, ניסיון וכישורים הדרושים לצורך איוש משרת ראש תחום. מיד לאחר חתימת ההסכם התברר לאיזוטסט, כי מר נעדר כישורים לכהן כראש תחום. מר נדרש על ידי הרשות לעמוד בבחינה לצורך איוש המשרה. לטענת איזוטסט, מר סרב "מטעמי אגו" לגשת לבחינה, הגם שהובהרו לו ההשלכות בדמות התליית רישיונה לתת שירותים בתחום כיבוי האש, על המשתמע מכך מבחינת כספית. לטענת איזוטסט, מר הסכים לבוא בדברים עם מנהלי שירות הכיבוי כדי שאלו יפנו לרשות וכך יתייתר הצורך בבחינה. איזוטסט עצמה ניסתה אף היא לסייע ופנתה לסגן נציב כבאות והצלה ראשי, מר חיים תמם  (להלן – מר תמם), אך הרשות נותרה איתנה בעמדתה. משלא אישרה הרשות את מר כראש תחום נאלצה איזוטסט להודיע על נבצרות מביצוע בדיקות כיבוי אש ביום 23.5.2010.

לאחר מכן הופסקה ההתקשרות בין הצדדים. לטענת איזוטסט, ההתקשרות היתה אישית עם מר ולא עם החברה וכי ההסכם נחתם עם החברה רק בשל בקשתו של מר לצורך התשלום בלבד. לחלופין, מבקשת איזוטסט להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין מר.

לטענת איזוטסט, מר הפר את ההסכם, נהג בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת במשא ומתן, הטעה אותה, הציג מצג שווא והתנהג ברשלנות ובזלזול. משכך, עליו להשיב לאיזוטסט את הכספים ששולמו לו ומשום שלא סיפק את השירות לשמו נקשר בהסכם, בסך של 74,240 ₪. בנוסף, עליו לשאת בתשלום בגין השקעותיה שירדו לטמיון, בגין נזקים ואובדן הכנסה וכן בשל נזק למוניטין. איזוטסט העמידה את סכום התובענה על סך כולל של 200,000 ₪, משיקולי אגרה.

לטענת מר, כעולהמכתבההגנה, יש לסלק או לדחות על הסף את התובענה נגדו משום שההסכם נחתם בין החברה לבין איזוטסט. אין בתשתית העובדתית, גם אם תוכח, כל עילה להרמת מסך, אף לא העובדה, כי מר הוא בעל מניותיה ומנהלה של החברה.

החברה טוענת,בכתב ההגנה את הטענות הבאות: הצדדים לא הסכימו על איוש משרת ראש תחום על ידה או על ידי מי מטעמה ואף ההסכם אינו מציין זאת. לא ניתן לתבוע את החברה בגין הפרת עניין שלא סוכם עליו ולא לחייבה בגינו בתשלום נזק. לטענתה, הפנייה נעשתה מאיזוטסט אליה כדי שתספק לה שירותי קבלן לביצוע בדיקות והכשרת בודקי מעבדות בתחום כיבוי אש בלבד. מר לא התחייב להשיג אישור מכל סוג שהוא. איזוטסט, על דעתה, ניסתה למנותו כראש תחום. עניין זה נודע לנתבעים רק לאחר שהרשות דחתה את בקשת איזוטסט למנותו כראש תחום ללא בחינה. ביודעה, כי מר לא יסכים להיבחן, הוא התבקש להפעיל את קשריו. לטענת החברה, איזוטסט קיבלה את מלוא השירותים ממנה, היא זו שהפרה את ההסכם ונותרה חייבת לחברה כספים בגין שירותים שסופקו לה.

בכתב התביעה שכנגד טוענת החברה, כי איזוטסט הפרה את ההסכם והתחמקה מתשלום כספים המגיעים לה. לטענתה, התשלומים עבור חודשים פברואר - אפריל 2010 שולמו לה כמוסכם, אם כי באיחור. במהלך חודש יולי 2010 הודיעה איזוטסט על סיום ההסכם. לטענת החברה, איזוטסט לא שילמה לה עבור חודשים מאי - יולי 2010 וזו נותרה חייבת לה סך כולל של 58,000 ₪. לטענת החברה, היא זכאית לתשלום בגין הפרת ההסכם וכן לפיצוי בגין הוצאות ונזקים בסך כולל של 70,000 ₪. כל זאת, מכוח דיני החוזים, דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט, חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 וחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.

איזוטסטטוענת,בכתב ההגנה לתביעה שכנגד,שלא הפרה כל התחייבות כלפי החברה ושילמה לה, למרות שהחברה לא מילאה אחר התחייבויותיה, משום שמר היה בעיצומם של מגעים עם הרשות על מנת לקבל את אישור מינויו כראש תחום באיזוטסט.

דיון