אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' א' ואח'

מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' א' ואח'

תאריך פרסום : 28/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14264-09-16
17/05/2017
בפני השופטת הבכירה:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
מבקשים:
מגדל חברה לביטוח בע"מ
משיבים:
מ.א.
החלטה
 

 

לפני בקשת הנתבעת שכנגד , לחיוב התובע שכנגד בהפקדת ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בסך 100,000 ₪ להבטחת הוצאותיה המשפטיות ככל ותזכה בתביעה.

לטענת הנתבעת שכנגד יש להורות על חיוב התובע שכנגד בתשלום הוצאותיה לאור הצהרתו כי מצבו הכלכלי קשה. התובע שכנגד חזר פעם אחר פעם על ההצהרה שמצבו הכלכלי רעוע הוא חי מהיד לפה ואין בבעלותו כל נכס מקרקעין. במצב דברים זה ברור שככל והתביעה שכנגד תדחה לא תוכל הנתבעת שכנגד להיפרע ממנו בגין הוצאותיה.

עוד טוענת הנתבעת שכנגד כי סיכויי התביעה שכנגד נמוכים לאור העובדה שהתביעה לא היתה מוגשת לולא הוגשה התביעה העיקרית. כל מטרת התביעה היא לקזז את החוב שיפסק בתביעה העיקרית. לפי הנתבעת שכנגד הוגשה בקשה לסילוק על הסף בשל התיישנות כיוון שהאירועים נשוא התביעה התרחשו לפני 13 שנים. כאשר במהלך 13 השנים לא העלה כל טענה כלפי עורך הדין אורזל מתבקשת המסקנה כי ככל ולא היתה מוגשת התביעה העיקרית, לא היתה מוגשת התביעה שכנגד היות ואף התובע שכנגד לא סבר שהוא אוחז בעילת תביעה.

לטענת הנתבעת שכנגד מאזן הנוחות נוטה לטובתה היות ודרכו של התובע שכנגד לא תחסם אם יפקיד ערובה בעוד הנתבעת שכנגד תעמוד בפני שוקת שורה בכל הנוגע להוצאותיה.

 

לטענת התובע שכנגד דין הבקשה להידחות שכן הנה מנוגדת לחוק ולפסיקה. לטענת התובע שכנגד חיוב תובע בתשלום ערובה מחמת עוניו מנוגדת לפסיקה שכן זכות התובע לפנות לבית משפט היא זכות קונסטיטוציונית. לפי התובע שכנגד המקרים בהם בית המשפט מחייב בעל דין בתשלום ערובה הנם מקרה בו בעל הדין מתגורר בחו"ל או כאשר לא המציא כתובת בארץ. לטענת התובע איננו נחשב "לתובע" לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי היות והתביעה שכנגד מבוססת על אותן נסיבות שנושאן אחד והן נובעות מאותן נסיבות שהוא הסכם מכר מיום 24.4.03. התביעה שכנגד לא יכולה לעמוד בפני עצמה וללא תלות בתביעה העיקרית שכן ההכרעה בתביעה העיקרית היא שתכריע את גורל התביעה שכנגד. לפי התובע שכנגד , ממילא הכל יתברר תוך שמיעת התביעה העיקרית ולכן התביעה שכנגד לא מוסיפה הוצאות.

לטענת התובע שכנגד סיכויי התביעה טובים מאוד כפי שפורט בכתב התביעה שכנגד . לטענת התובע שכנגד לא ניתן לטעון לקיומה של התיישנות לאור המפורט בסעיף 4 לחוק ההתיישנות. לפי הפסיקה, סעיף 4 לחוק ההתיישנות, קובע חריג לכללי ההתיישנות.

הנתבעת שכנגד טוענת בתשובתה כי אין לקבל את טענת התובע שכנגד לפיה תקנה 519 לתקנות סדר הדין איננה חלה בעניינו כי אם תתקבל הטענה תהפוך התקנה לאות מתה. עוד נטען כי איננה עותרת לחיוב התובע שכנגד בהפקדת ערובה רק בגלל עוניו אלא בגלל שהתביעה שכנגד היא תביעת סרק ומאזן הנוחות נוטה לטובתה.

 

 

דיון:

תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

פסיקת בית המשפט העליון מלמדת כי בטרם החלטה, על בית המשפט לערוך איזון בין הזכות החוקתית של התובע שכנגד לפנות לערכאות לבין זכות הנתבעת שכנגד, להבטיח את תשלום הוצאותיה. ראה רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים :

 

"הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650). יש הסוברים, כי קיומה הוא תנאי לקיומן של שאר זכויות היסוד (רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 629). זכות זו נתונה לכל, ואין היא נחלתם הבלעדית של אלה שבידם יכולת כלכלית לממן הליך משפטי. ייתכן שעצם היכולת לפנות למערכת השיפוטית, היא זכות קניין המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ניתן לראותה אף כזכות הבאה לשרת זכות אחרת, של תביעה בגין פגיעה בקניין (ראו, ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (1999) 26). יחד עם זאת, הוסמך בית המשפט בתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים (ראו למשל, רע"א 8010/01 מימון נ' אלדן (לא פורסם); ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3) 846)."

 

חיוב בהפקדת ערובה יעשה כאשר התובע שכנגד איננו גר בארץ ואין לו נכסים בארץ מהם אפשר יהיה להפרע או בהתקיים נסיבות רלוונטיות אחרות, על פי שיקול דעת בית משפט. ראה רע"א 6066/00 - חאלד אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ . תק-על 2001(2), 154

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ