ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
14240-10-11
13/07/2015
|
בפני השופט:
יואב פרידמן
|
| - נגד - |
תובעת:
1. עמידר
2. החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
|
נתבע/התובע שכנגד:
מאהר פשאפשא
|
| החלטה |
בקשה לביטול חיובו של המודד. ראיתי להבהיר המצב, כדי לאפשר התייחסות מלאה שמא אפשרות להביא הצדדים לכלל הסכמה:
1. בישיבה האחרונה הוחלט על מינוי מודד כדי לתן ראשית מענה ברור לשאלת החלק בו מחויב כל אחד מבעלי הדין בהוצאות לתחזוקת הבית המשותף, לפי סע' 58(א) של חוק המקרקעין – ששני הצדדים אינם חלוקים בכתבי הטענות שחל בענייננו. מבלי שאקבע מסמרות , ובהמשך לישיבה האחרונה, הרי בשלב זה אף אני נוטה משפטית לעמדה שהובעה בפסק הדין המנחה שבע"א 1581-09 הנ"ל שצורף לבקשה, לפיה לצורך סע' 58(א) של חוק המקרקעין, שעניינו בנשיאת הוצאות לתחזוקת רכוש משותף בבית משותף - יש להביא בחשבון שטחי הרצפות בפועל (גם אם מדובר בתוספת בניה שלא נרשמה בפנקס המקרקעין כחלק משטח הדירה).
זאת גם אם מדובר בתוספת בניה בלא היתר.
2. כאמור איני קובע מסמרות ולב"כ עמידר הזכות לשכנע אחרת ככל שסבור הוא שעמדה משפטית זו אינה נכונה; ממילא לא אכריע בשאלה זו כעת ככל שלא יבואו הצדדים לכלל הסכמה, היות ונחזה שמדובר בשאלה שטרם הוכרעה בהלכה (למיטב ידיעתי, ואף ב"כ המבקש לא הפנה להלכה פסוקה), לגביה תיתכנה דעות שונות. לכן אם אין הסכמה, מן הראוי שיעמדו הנתונים הרלבנטיים בשתי החלופות, כפי שביארתי בהחלטה מהישיבה האחרונה.
3. עדיין גם אם תושג הסכמה ולו אד הוק לצורך תיק זה, שהחישוב יערך לפי שטח הרצפות שבפועל, נשאלת השאלה כיצד יש לחלץ הנתון המדויק. לא ניתן לחלוק כי מינוי מודד הנה הדרך המדויקת ביותר. חוו"ד תיתן תשובה עדכנית ביחס לשטח הרצפות הכולל בבניין, ושטח הרצפות של הדירות של בעלי הדין.
היזקקות לנתוני העיריה הנה אמנם דרך פראגמטית שיכולה לייתר עלויות, שכן האחרונה נזקקת הרי לקביעת גובה ארנונה לפי השטח בפועל, בין אם נבנה בהיתר ובין אם לאו ובלי קשר לשאלה אם עודכן בפנקס המקרקעין, ומעת לעת אף מעדכנת רישומיה. בענין אחרון זה יכולות להתעורר שתי בעיות. האחת ששיטת החישוב עשויה להשתנות מרשות מקומית אחת לאחרת. לאור הפערים שבין הצדדים שאינם גבוהים, נחזה ששיקול זה זניח מבחינת פערים אפשריים שבין שיטת חישוב זו או אחרת, מה גם ששיטת החישוב "אחידה" ביחס לדירות כולן שבבניין.
בעיה אחרת הנה שתמיד ניתן לגרוס שמא ואולי לא נערכה מדידה עדכנית, ונתוני העיריה אינם משקפים אפוא המציאות העדכנית בשטח ביחס לחלק מן הדירות. יש להניח שבענין זה יש לבעלי הדין ממילא ידיעה והם יכולים לערוך שיקוליהם.
4. בהינתן האמור - אין צורך בתגובה. יכולים הצדדים להגיע להסכמה פרגמטית מה אחוז חלקם שיובא בחשבון , ולו לצורך תיק זה בלבד. יכולים הם גם להסכים שהאחוז יגזר מרישומי העיריה ולהודיע תוצאת החישוב, ואז ניתן לחסוך העלות של בדיקת מודד על משך הזמן הנוסף שתגזול. ככל שיגיעו להסכמה – אכבדה ובלבד ששורתה התחתונה הנה אחוז ברור ומוסכם שיודע, המשקף חלקו של כל צד. ככל שלא יגיעו , ממילא כאמור אין בכוונתי להכריע קודם בשאלת דרך החישוב, בשים לב כאמור שמדובר בשאלה שטרם הוכרעה בהלכה. יש אז צורך בחוו"ד מודד, שהונחה כאמור להתייחס לשתי החלופות בחוות דעתו. עוד בהחלטה שניתנה, נקבע פרק זמן הולם בטרם ייכנס המינוי לתוקף, על מנת לאפשר לצדדים לבוא בדברים במישרין ולהגיע להסכמה שתודע בענין זה. ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה בדבר שעור חלקו היחסי של כל צד שיחייב בתביעות ההדדיות, ייכנס מינויו של המודד לתוקף, כפי שנקבע בהחלטה.