ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
13994-04-11
04/05/2016
|
בפני השופט:
עדי סומך
|
| - נגד - |
מבקשים:
הראל חברה לביטוח בע"מ
|
משיבים:
1. מדיסון הנדסה בע"מ
2. מוטי הוניג הנדסה בע"מ
3. איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב
4. אבי צייזל גיל שגיא-משרד הנדסי קיבוץ
5. עופר גבריאל
|
| החלטה |
1.לאחר בחינת טענות הצדדים ביחס לבקשה לסילוק צד ג' 2 על הסף, סבורני כי צודק ב"כ הנתבעת 1 בטענותיו.
2.טעמיו הינם פרוצדורליים ונכונים, ודוק, פרוצדורליים בלבד שכן במהות אין זה מתפקידו של מותב זה לבקרה - סוגיית צירוף איגוד ערים לדיון נדונה בהרחבה בפני כב' השופטת אפרת אור- אליאס במסגרת הדיון מיום 27/1/16. החלטתה בעניין זה ברורה ואינה ניתנת לפרשנות וכך נכתב בה:
לאחר שקלתי (הטעות הינה במקור ע.ס) את בקשת הנתבעת 1 לצרף את איגוד ערים כצד ג' נוסף להודעתה, ועל מנת שכלל טענותיה יבואו לידי דיון בפני בית משפט זה, אני מתירה את תיקון ההודעה לצד ג'. הוצאות בעניין זה ישקלו בתום ההליך.
3.עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי להבדיל מעמדת צד ג'2, כ"ה אפרת אור- אליאס בחנה את נימוקי וטענות הצדדים בעד ונגד צירוף צד ג' 2 לתיק וקבעה כפי שקבעה כאשר מלוא מסכת הטענות העובדתיות והמשפטיות עמדו לנגד עיניה. על כן לא ניתן לומר כי החלטה זו לא "קיפלה" בתוכה גם את מניעת האפשרות להשיג עליה בדרך של הגשת בקשה מאוחרת להורות על סילוק ההודעה לצד ג' על הסף, מהטעם הפשוט שיסודותיה נבנו על יסוד טיעוני הצדדים להתיר את מתן ההודעה או לדחותה ואין מקום עתה להחזיר את הגלגל לאחור, תוך מתן הסבר כי נימוקי ההתנגדות הינם נפרדים ולא קשורים לשיקול הדעת של בית המשפט אשר הורה בנדון. הפרדת הכוחות בעניין זה תחטא לאמת ובוודאי לא תעמוד בהיגיון הטמון במהלך העניינים הקשור במתן ההחלטה ויסודותיה.
4.אם כך, יש לראות בבקשה זו את רצונו של בעל דין להשיג על "החלטה אחרת" שניתנה בעניינו אותה ניתן לעשות כידוע באחת משתי דרכים הבאות: האחת, להגיש בקשת רשות ערעור על ה"החלטה האחרת" של בית המשפט במסגרת התיק שעודנו תלוי ועומד [על כך ראה: רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (ניתן ביום 20.5.12); רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד ואח' (ניתן ביום 15.12.14) והשנייה: לערער על החלטה זו במסגרת פסק הדין כולו, כמצוות תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וסעיף 52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, גם יחד.
5.צד ג' 2 בחרה בדרך עוקפת שכלל אינה מקובלת שהינה מקבילתה של בקשה לעיון מחדש (אשר למותר לציין כי בנסיבות אלו כלל לא הייתה מתקבלת לנוכח ההלכה השוררת בעניין- ע"א 3604/02 אוקון נ' שמי, פ"ד נו(9), 505), תחת לפעול כאמור באחת משתי החלופות לעיל. לא בכדי טוענת הנתבעת 1 כי דינה זו להידחות ובצל התמשכות ההליכים גם לפסוק לטובתה הוצאות.
6.על יסוד כך אני מורה על דחיית הבקשה ופסיקת הוצאות הנתבעת 1 בגינה בסך 1,500 ₪ לתשלום על ידי צד ג' 2 בתוך 30 ימים מהיום.
7. בשולי הדברים ואולי דווקא בעיקרם, כידוע, תיק זה ותיק מאד וטרם הגיעו לכדי סוף הישורת הראשונה. סבורני, לאחר עיון בו, שנכון שהצדדים ישקלו בכובד ראש לשוב להליך של גישור או לחילופין להעבירו לבורר והם יודיעוני בעניין זה בתוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ו, 04 מאי 2016, בהעדר הצדדים.