ת"א
בית משפט השלום קריות
|
13972-09-14
22/11/2016
|
בפני השופט:
ד"ר שלמה מיכאל ארדמן
|
| - נגד - |
תובעים:
1. תהילה גבאי
2. מיכאל גבאי
|
נתבעים:
כלל חברה לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
בפני טענה מקדמית של הנתבעת, על פיה יש לדחות את התובענה על הסף מחמת התיישנות. לטענת הנתבעת, מאחר ועסקינן לתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אירוע הצפת דירה, אירוע שהתרחש ביום 5.9.11, ומאחר ובקשה לפטור מאגרה שהגישה התובעת ביום 4.9.14 נדחתה, ורק בקשה מאוחרת יותר לפריסת תשלום האגרה שהוגשה ביום 7.9.14 התקבלה, יש לראות את התובענה כמוגשת רק ביום 7.9.14. נוכח מועד זה טוענת הנתבעת להתיישנות לאור הוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, הקובעת התיישנות מקוצרת של 3 שנים מקרות מקרה הביטוח.
לאחר עיון נחה דעתי כי דין הטענה להידחות.
תקנה 14(ז) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") המתייחסת לדחיית בקשה לפטור מאגרה קובעת:
"דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת".
מהוראות התקנה עולה במפורש, כי כאשר בית המשפט מאשר דחיית מועד תשלום האגרה ותשלומה לשיעורין, והיא בסופו של דבר משולמת, יש לראות את התובענה לצורך התיישנות כאילו הוגשה במועד פתיחת ההליך – היינו בענייננו ביום 4.9.14 ולא ביום 7.9.14. גישה זו קדמה להתקנת התקנות, ונפסקה כבר לפני עשרות שנים (ראה: המ' 39/63 ויסמן נ' פרז'י, פ"ד יז (3) 1527, 1533).
בדומה לכך, הליך שהוגש, גם אם לא שולמה בגינו אגרה, וכל עוד לא נמחק בהחלטה שיפוטית הינו קיים, שכן על פי ההלכה הפסוקה, המשמעות של תקנה 2(ו) לתקנות האגרות, הקובעת לגבי הליך שלא שולמה בגינו אגרה כי בית המשפט "רשאי למחוק את ההליך", הינה שכל עוד לא נמחק ההליך, הינו קיים (ראה: ע"א 2486/04 אהרוני נ' אלחנני, דנציגר, שפורן ושות' עו"ד [ניתן ביום 23.6.2005]; רע"א 8317/07 בית הכנסת הגדול בירושלים ואח' נ' היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות בירושלים ואח' [ניתן ביום 25.12.2007]. יש להדגיש כי על פי הוראות התקנה, אם לא שולמה האגרה, אין ההליך נמחק אוטומטית, אלא יש קודם להמציא דרישה לתשלום האגרה, ולהמתין 20 יום. על כל האמור יש להוסיף את העובדה כי הוראות התיישנות יש לפרש בצמצום לאור זכות הגישה לערכאות, ואת הפסיקה שנפסקה בהקשר זה, שגם בקשה לתיקון תביעה נחשבת כהליך העוצר את מירוץ ההתיישנות (ראה: ע"א 748/89 שפירא נ' חייט, פ"ד מח (2) 365). אכן, גם משנדחית בקשה לפטור מאגרה, אין ההליך נמחק מיד ומאפשרים למבקש זמן מה לתשלום האגרה, ואין זה מתקבל על הדעת לראות בתקופה קצרה של 3 ימים, עד שהוגשה הבקשה לפריסת תשלומי האגרה, כאילו אין הליך קיים כלל.
לאור כל האמור, טענת ההתיישנות נדחית. הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הכרעה מקדמית זו, בסכום כולל של 2,000 ₪.
ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ז, 22 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.
