ת"א
בית משפט השלום צפת
|
13857-09-14
20/01/2015
|
בפני השופטת:
רבקה איזנברג
|
- נגד - |
תובעת:
דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
|
נתבעים:
1. אילן מטרי 2. אופיר מטרי
|
החלטה |
1.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני מורה לתובעת להעביר לנתבעים תוך 7 ימים רשימה של חברי הוועד שהיו ביום 14.8.14 וממועד זה ואילך.
יחד עם זאת מובהר לנתבעים כי ככל שיגישו בקשה לזימון עדים,עליהם לפרט ביחס לכל עד ועד את הרלוונטיות של עדותו. עוד מובהר כי לצורך היעתרות לבקשה לזימון עדים יידרש המבקש זימונם להפקיד סכומים להבטחת הוצאותיהם בסך של 500 ₪ לכל עד.
בנוסף מובהר כי ככל שיתברר כי התבקשו עדים רבים שזימונם היה בלתי רלוונטי ,יחוייב המבקש זימונם בהוצאות משפט בגין הארכת ההליך ובזבוז זמנו של ביה"מ והצד שכנגד.
2. אשר למסמכים הנוספים שצורפו לתצהיר התובעת- אמנם התובעת הבהירה בקדם המשפט כי אין בידיה מסמכים נוספים מעבר למסמכים שצורפו לכתב התביעה. יחד עם זאת אין המדובר בהליך בסדר דין מהיר ואין לחסום את התובעת מהצגת ראיות אשר הוגשו מבעוד מועד במסגרת הנספחים לתצהיר עדות ראשית שהגישה.
3.אשר לחוות הדעת- - מישיבת קדם המשפט עולה כי המדובר בחוות דעת הנוגעת להשקעות הנתבעים בנכס. התובעת טענה כי יש לדחות את הדרישה להמצאת חוות הדעת הואיל וזו מהווה מסמך שהוכן לקראת המשפט החוסה תחת חיסיון.
גישת הפסיקה ביחס להליכים של גילוי ועיון במסמכים הינה כי על בעל דין לפעול ב"קלפים גלויים" ועל צד לגלות לצד האחר מסמכים המועילים לו אך גם מסמכים שאינם מועילים והוא בחר שלא להגישם כראיה מטעמו. בצד הלכה זו ,עומדים גם כללי החיסיון וביניהם חיסיון מוחלט החל על מסמכים שהוכנו לצורך משפט כגון: טיוטת כתבי טענות,חוות דעת משפטיות פנימיות,התייעצויות וכיוב'.
הנטל להוכיח כי מדובר במסמך שעליו חל חיסיון מוטל על הטוען לחיסיון. בפסיקה נקבע כי חיסיון יוכר רק במקרים מיוחדים וחריגים בהם המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנת המסמך היתה לקראת המשפט. עוד נקבע כי מסמך שהיה נערך בין כך ובין כך, מטעמים עניינים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית לאותו משפט. ראו דברי הנשיא בדימוס א' ברק ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד ואח':
"אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו היתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו. אכן, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי" (וראה גם: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' אלי שירי סא (2) 634 27.6.06)..
בענייננו ,מלבד טענתה הסתמית של התובעת, היא לא פרטה ולא הוכיחה כי הסיבה הדומיננטית או העיקרית בעריכת חוות הדעת הייתה הכנה לקראת משפט צפוי ולא ברור המחלוקת בין הצדדים תוך ניסיון לסיים את המחלוקת בין הצדדים ללא צורך בהליך משפטי. לאור האמור, בניגוד לטענת התובעת אין המדובר במסמך שהוכן דווקא תוך הסתברות ממשית להליך המשפטי.
עוד ראה פסיקת ביה"מ על פיה לא חל החיסיון על חוות דעת שנערכה תוך שיתוף פעולה והעמדת גוף, או רכוש, הצד שכנגד לבדיקה:
"יתרה מכך, חוות הדעת נערכה תוך שיתוף פעולה של המבקשת אשר העמידה בפני חברת הביטוח את כל המסמכים והנתונים שנדרשו לצורך הכנתה (ראה נספח א לתשובת המבקשת לתגובת המשיבה). סבורני שבמצב דברים זה המבקשת רשאית היתה להניח כי חברת הביטוח בהתנהגותה זו מוותרת על טענות חיסיון עתידיות כלפי חוות הדעת שנערכה תוך שימוש במסמכים הנ"ל, שכן כל תוצאה אחרת תקפח את זכות המבוטח לעיין בחוות הדעת שנערכה בשיתוף פעולה מלא מצידו ותוך גילוי מירבי של כל חומר שנתבקש לגלות, ואף תיצור אי שוויון בלתי מוצדק בין המבוטח לחברת הביטוח (ראה ת.א. 2739/99 בש"א 29237/00 צג עליתה מערכות מחשבים בע"מ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח 13.2.00).עוד ראוי לציין כי כבר נפסק כי יש להבדיל בין מסמך שהוכן לקראת המשפט והנהנה מחיסיון, לבין חוות דעת ו/או ממצאי בדיקה המתייחסים לבדיקה שנעשתה ע"י בעל דין באשר לרכושו ו/או גופו של הצד שכנגד שאינם חסויים" (ת"א 51508-08-10 אידלמן נ. הראל חברה לביטוח בע"מ).
לאור האמור, סבורתני כי אין המדובר במסמך חסוי ואני מורה לתובעת להמציא העתק חוות הדעת לידי הנתבעים תוך 7 ימים.