ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
1384-99
05/03/2015
|
בפני סגן נשיא :
אהרן פרקש
|
| - נגד - |
מבקשים - התובעים:
1. זאב פרקל
2. אריאל פרקל
3. ויויאן עז' פרקל
4. יהונתן פרקל
5. אריאל פרקל
עו"ד א' פוזנר ואח'
|
משיבים - הנתבעים:
1. מדינת ישראל
2. אלי קדם
3. שמואל אפוטה
4. אליעזר קסטרו
5. אדוארדו דנילוביץ
6. כלל חברה לביטוח בע"מ
7. המגן חברה לביטוח בע"מ
8. עזבון המנוחה וונדי לאה וויקר ז"ל
9. ימית אבטחה (1990) בע"מ
10. שי ספיר
עו"ד מירית סביון מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
|
| החלטה |
ביום 14.7.2010 הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם לפיה ימונה האקטואר ד"ר רמי יוסף כמומחה מטעם בית המשפט. כך נרשמו הדברים מפי ב"כ התובעים עו"ד אסף פוזנר –
"הגענו להסכמה כי הצדדים מוותרים על חוות הדעת האקטואריות שהוגשו על ידם. וכי ימונה האקטואר, ד"ר רמי יוסף, כמומחה מטעם בית המשפט ליתן חוות הדעת אקטוארית. הצדדים יפנו למומחה לקבל הסכמתו למינוי האמור, ובשכר טרחתו יישאו, בשלב זה, שלושת הצדדים בחלקים שווים".
כמסתבר שילמו התובעים את חלקם בשכר טרחת המומחה, ולאחר פניית המומחה לבית המשפט כי שכרו לא שולם, שילמו גם הנתבעים 4-7 את חלקם בשכר הטרחה, ביום 6.8.14.
נטען, כי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לא העבירה את חלקה בשכר הטרחה.
פניות לנתבעת להעברת חלקה בשכר הטרחה לא נענו.
ביום 21.7.14 הגיש ב"כ התובעים הודעה לבית המשפט בה נאמר, כי העביר למומחה המחאה על סך של 1,547 ₪. נראה שעשה זאת על מנת לא לעכב למומחה את יתרת שכר הטרחה (תגובה מיום 13.8.14). ב"כ התובעים ביקש, כי בית המשפט יורה לנתבעת לשפותו על סכום זה, בהתאם להוראות סעיף 25 לפסק הדין המחייב את הנתבעת והנתבעים האחרים לשאת בהוצאות התובעים.
ביום 9.9.14 הגישה הנתבעת הודעה ולפיה בשכר טרחתו של המומחה נושאים שני משרדי ממשלה, משרד הביטחון ומשרד הבריאות, הראשון העביר את חלקו למומחה ובקרוב יועבר גם חלקו של משרד הבריאות (יצויין, כי לא הוצגה כל אסמכתא לתשלום ולא נמסרה כל הודעה בשלב מאוחר יותר כי החלק שלא הועבר, כנטען, אכן הועבר).
עוד טענה הנתבעת, כי בין הצדדים סוכם בשעתו שכולם יישאו בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים ללא כל קשר לתוצאות ההליך (ההדגשה שלי – א' פ'), ועל כן אין על הנתבעת לשלם כל סכום נוסף.
הנימוק האחרון שהעלתה ב"כ הנתבעת, היינו כי בשכר טרחת המומחה יישאו הצדדים בחלקים שווים ללא כל קשר לתוצאות ההליך, לא מצא ביטויו בפרוטוקול הדיון שצוטט מעלה, הגם שב"כ הנתבעת, עו"ד מירית סביון, נכחה באותו דיון.
כעולה מהפרוטוקול הסכימו הצדדים לשאת בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים, כמימון ביניים, וכדברי ב"כ התובעים שם – "בשלב זה". לטעמי, כל עוד לא נמצא כי הצדדים הסכימו שמתווה זה יישאר גם בסיומו של ההליך, ולא נמצאה כל תמיכה לטענתה זו של ב"כ הנתבעת, הכלל הוא כי בפסק הדין נקבע על מי לשאת בהוצאות ההליך.
בסעיף 25 לפסק הדין נפסק כי – "המדינה והנתבעים יישאו גם בהוצאות משפט שהיו לתובעים כפי שישום הרשם." אין ספק, כי הוצאות התובעים כוללים גם את חלקם בשכר טרחת המומחה, במקרה דנן. וכפי שנפסק על הנתבעים כולם לשאת בכך.
מששילמו התובעים את חלקה של הנתבעת בשכר טרחת המומחה על הנתבעת לשפות את התובעים בסכום זה.
לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשפות את התובעים בסכום ששילמו למומחה במקום הנתבעת, בסך של 1,547 ₪. סכום זה ישולם על ידי הנתבעת לתובעים באמצעות בא כוחם לא יאוחר מיום 14.4.15.
אם לא ישולם הסכום עד למועד האמור, כי אז יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21.7.14 ועד התשלום המלא בפועל (המועד בו נשלחה ההמחאה על ידי בא כוח ב"כ התובעים למומחה).
המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ה, 06 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.