התובעים 1 ו-2 (להלן: "אנגל") עותרים למתן צו עשה שיורה לנתבעת לרשום על שמם את הזכויות בדירה הידועה כתת-חלקה 46 בחלקה 252 גוש 30088 בקרית שומרי אמונים בירושלים (להלן: "הדירה"). התובענה הוגשה בתחילה על ידי אנגל לבדם. כתב תביעה מתוקן, הכולל גם את התובעים 6-3, הוגש היום, וזאת בהתאם להחלטה שניתנה בתום הדיון שהתקיים ביום 22.9.14.
אין מחלוקת כי אנגל רכשו את הזכויות בדירה במסגרת הסכם מכר שנערך ביום 13.8.13 בינם ובין ה"ה שלזינגר (התובעים 3 ו- 4 בכתב התביעה המתוקן; להלן: "שלזינגר"). זאת עשו לאחר שהנתבעת מסרה לידם "אישור ועדת קבלה" שנערך ביום 17.7.13, ולפיו אישרה את בקשתם להתקבל בקריית "שומרי אמונים". אנגל טוענים כי שילמו לנתבעת סכום של 18,880 ₪ עבור פעולות הנוגעות לרישום; חתמו על פי דרישת הנתבעת על "תנאי חכירה", עליה חתומה גם הנתבעת; דיווחו על העסקה לשלטונות מס רכישה ומס שבח ושילמו את כל שנדרש. על אף זאת סירבה הנתבעת לרשום את זכויותיהם בדירה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי סירבה לבצע את הרישום בשל אי-בהירות בנוגע להשתלשלות העברת הזכויות בדירה, והחשש כי היו קיימות חוליות נוספות בהעברת הזכויות, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הדרך בה הוצגו הדברים על ידי התובעים. לטענתם נטען בהליך אחר בבית המשפט כי בעלי הזכויות בנכס הם ה"ה אייכן (התובעים 5 ו-6; להלן: "אייכן"), ולא ברור, אפוא, כיצד נערך ההסכם בין התובעים לבין שלזינגר. בכתב התשובה הבהירו אנגל את טיב מערכת היחסים בין שלזינגר לאייכן, טענו שאין כל חולק שהזכויות במלואן הועברו אליהם וכי אף הנתבעת מודעת לכך. הם הוסיפו וציינו כי הדיווח לרשות המיסים נעשה לאחר שמנהלת הנתבעת מסרה להם פתק בכתב ידה ובו פירוט פרטי תת החלקה לצורך הדיווח, ומכאן כי העסקה כולה נעשתה בברכת הנתבעת ובהסכמתה.
בדיון שהתקיים ביום 22.9.14 הסכימו הצדדים כי כתב התביעה יתוקן כך שיצורפו לו גם תצהירים של ה"ה שלזינגר ואייכן שיצהירו שניהם על כך שאינם מתנגדים להעברת מלאו הזכויות בנכס על שמם של התובעים. כתב התביעה המתוקן הוגש היום, כאשר במסגרתו נכללים כל מי שנטען כי הוא בעל זכויות בנכס, וצורפו לו תצהירים של שלזינגר ואייכן המצהירים שהם מסכימים להעברת כל הזכויות בדירה על שמם של התובעים. אייכן הוסיפו בתצהירם והבהירו כי הם "מוותרים בזה על כל זכות שיש לנו בדירה", ככל שקיימת זכות כזאת.
די במסמכים שהוגשו עתה לבית המשפט כדי להביא למסקנה כי מלוא הזכויות שרכשו שלזינגר מהנתבעת במסגרת ההסכם מיום כ"ח תשרי התשל"ד הועברו לידי אנגל, ואין עוד לתובעים האחרים (שלזינגר או אייכן) זכויות כלשהן בדירה. לקביעה זו ניתן תוקף של פסק-דין, שיחייב את כל הצדדים להליך זה. כאמור, אנגל קיבלו את אישורה של הנתבעת לרכוש דירה בקרית שומרי אמונים, חתמו על תנאי החכירה ואף העבירו לידיה את אישורי המסים הנצרכים. משכך הם פני הדברים, אני מורה לנתבעת לרשום את אנגל כבעלי הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין. זאת תעשה הנתבעת עד ליום 22.12.14. על יסוד פסק דין זה ניתן לרשום כבר עתה הערת אזהרה במרשם המקרקעין.
אשר לשאלת ההוצאות: נראה כי אם היתה הנתבעת מבהירה כבר בתחילת הדרך מה טיב הסתייגויותיה מהרישום, היה נמנע מהתובעים הצורך לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד, וניתן היה לסיים את הרישום זה מכבר, ולהקל על קבלת משכנתא. לו היתה מובהרת הסתייגות הנתבעת לאנגל באופן ברור מתחילת המגעים ביניהם (ומתצהירה של עו"ד שארמן עולה שלא כך היו פני הדברים) מוגשת היתה התביעה כבר בתחילה כשהיא כוללת את כל הצדדים המתאימים, וזמן רב היה נחסך. כנגד שיקולים אלה, התומכים בהטלת הוצאות משמעותיות על הנתבעת, עומדת הסכמתה הדיונית של הנתבעת בסופו של יום להותיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט על אף ההסתייגויות העקרוניות שהועלו במהלך הדיון. הסכמה זו הביאה לחסכון בזמן ובהוצאות. בנסיבות אלה, ומתוך שקלול המכלול כולו, תישא הנתבעת בהוצאות המשפט של התובעים ובשכר טרחת עורכי דינם בסכום כולל של 5,000 ₪ בלבד.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.