ת"א 13139-06-12 אלון ואח' נ' אמסלם ואח'

לפני הודעת הבהרה ובקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 25.3.2015 שבה דחיתי בקשה מוסכמת לדחיית שלוש ישיבות הוכחות הקבועות לתאריכים 14.4.2015, 19.4.2015 ו- 21.4.2015 ולהארכת המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע. ישיבות ההוכחות הקבועות לתאריכים 19.4.2015 ו- 21.4.2015 היו קבועות לתאריכים 28.4.2015 ו- 12.5.2015 והן הוקדמו על ידי כדי שלא יהיה פער זמנים רב בין ישיבות ההוכחות. בבקשה חוזר ב"כ המבקש על נטען בבקשה הקודמת אם כי הפעם הוא מסביר את הדברים באריכות תוך פירוט הפעולות שנעשו על ידי הצדדים בפרק הזמן מאז נקבע התיק להגשת תצהירים (25.3.2014) ומאז שנקבע להוכחות 9.9.2014).

דין הבקשה להידחות.

משנקבע התיק להוכחות מבעוד מועד וניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית, חייבים הצדדים להיערך לישיבת ההוכחות ולקיים את אשר דרוש מהם לצורך קיום הישיבה כסדרה. התנהלות הצדדים לאורך הדרך אינה עולה בקנה אחד עם חובה זו והטעמים שפורטו בבקשה אינם מצדיקים התעלמות מהמועדים שקבע בית המשפט לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית ומהמועדים שנקבעו לשמיעת ראיות. כפי שניתן להיווכח, ההוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית ניתנה לפני כשנה ואילו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע הוגשו לפני יותר משמונה חודשים. עולה, אם כן, כי פרקי הזמן שנקבעו כדי שהצדדים יוכלו להגיש תצהירי עדות ראשית ולהיערך לישיבות ההוכחות הם פרקי זמן ממושכים ביותר ואין כל טעם המצדיק הארכת המועד פעם נוספת ודחיית ישיבות ההוכחות.

בית המשפט העליון עמד בשורה של פסקי דין שניתנו על הנזק שגורמות בקשות לדחיית מועדי דיון המוגשות בדקה האחרונה לציבור בכללותו ולמערכת בתי המשפט ולציבור המתדיינים בפרט. ברע"א 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פנימי דן ביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה מוסכמת לדחיית דיון. הנשיא גרוניס קבע, כי "דחיות דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת ... דחייתם של דיונים גורמת לאובדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך נפגעים מתדיינים אחרים, שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר, אלמלא הדחיות המרובות. כלומר, אחת התוצאות של דחיית מועדי הדיון הינה התארכות משך הזמן הממוצע החולף מעת הגשתו של ההליך ועד לסיומו...". על כן, נקבע כי "הואיל ולהחלטות בבקשות דחיה יש השלכות מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין בתיק המסוים, אין ליתן משקל מכריע להסכמת הצדדים שעה שעל בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת הדחיה או לדחותה".

ברע"א 5281/06 צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ נ' שירלי עוז התייחס השופט רובינשטיין לנזק שגורמות בקשות דחייה למערכת בתי המשפט ולכלל ציבור המתדיינים וקבע "זכותו של כל אדם שעניינו בבית המשפט יישמע תוך זמן סביר: 'הזכות למשפט הוגן חובקת ניהול וסיום יעיל ככל שניתן של ההליך המשפטי ... על בית המשפט לעמוד על המשמר שמשפטים יתחילו ויסתיימו תוך זמן סביר ... לבד מאינטרס הפרט, בקשת הדחיה מחייבת אף שקילתו של האינטרס הציבורי בדבר עבודתם התקינה של בתי המשפט, ניצול הזמן השיפוטי בצורה מיטבית ובירורן המהיר של תובענות".

בשנה שעברה אף הופץ נוהל של הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, כב' השופט גרוניס, אשר מסביר ומפרט את הנזק שבקשות הדחיה גורמות למערכת בתי המשפט ולכלל הציבור. בהתאם לנוהל החדש, בקשת דחיה המוגשת בסמוך לפני הדיון גורמת להתמשכות ההליך לפחות ב-3 חודשים. הנוהל אף עמד על הנזק שנגרם עקב בזבוז הזמן השיפוטי שהוא המשאב היקר ביותר למערכת בתי המשפט, כתוצאה מבקשות הדחיה. על כן, נקבע נוהל קפדני ביותר בטיפול בבקשות דחיה.

כפי שהובא לעיל, גם בבקשה להארכת מועד ולדחיית מועד הדיון וגם בהודעה המאוחרת יותר שהוגשה בעקבות ההחלטה הדוחה את הבקשה אין שום נימוק ענייני המצדיק הארכת המועד ודחיית ישיבות ההוכחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.