ת"א 12890-03-15 המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור ואח' נ' אחימן ואח'

ביום 1.5.17 ניתנה החלטתי בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף. בהחלטה זו נקבע כי עד יום 30.4.17 לא הוגשה תשובה מטעם המבקשים לתשובת המשיבה. ביום 8.5.17 הוגשה בקשה לתיקון ההחלטה, בטענה שהמבקשים לא קיבלו את תשובת המשיבה לבקשה, ועל פי תקנה 241 (ג1), יש להם זכות תשובה לתשובת המשיבה, תוך 10 ימים מיום שהתקבלה אצלם תשובת המשיבה. לטענתם, הוציאו את כל דברי הדואר שלגביהם קיבלו הודעות שהם ממתינים להם אך לא קיבלו את תשובת המשיבה.

המשיבה הגיבה בטענה שתשובתה נשלחה למבקשים בדואר רשום ביום 9.4.17, ועל פי החלטתי מיום 25.10.16, כל כתב בי-דין שנשלח למבקשים באמצעות דואר רשום ייחשב כנמסר להם 10 ימים לאחר המשלוח, בהתאם לסעיף 57 ג' לפקודת הראיות. על כן, דבר הדואר נחשב שהתקבל ביום 19.4.17. המשיבה צירפה רישומים מאתר דואר ישראל, לפיהם ביום 19.4.17, לאחר שהמבקשים לא נמצאו בביתם הושארה להם הודעה לסור למרכז המסירה המקומי על מנת לקבל את דבר הדואר. משלא נדרש דבר הדואר, הוחזר לשולח ביום 16.5.17.

המבקשים השיבו לתשובת המשיבה, כי ב"כ המשיבה העלים מבית המשפט את העובדה שהם פנו בפקס למשרדו ב-9.5.17, ושוב ב-10.5.17, בבקשה לשלוח להם לתיבת הפקס את הרישומים ממעקב משלוחים, אך פקסים אלה לא נענו. לטענתם, אם היו נענים הפקסים, יכלו להספיק לקבל את המכתבים בטרם החזרתם ב-16.5.17, ומכאן ברור שב"כ המשיבה לא מעוניין שהמכתבים אמנם יגיעו לידי המבקשים.

אני דוחה טענה זו של המבקשים. ב"כ המשיבה לא היה צריך לציין זאת בתגובתו, באם אכן הפקס הגיע אליו, שכן ההתכתבות מיום 9.5.17 ומיום 10.5.17 אינה משנה דבר לגבי ההחלטה שהתקבלה ביום 1.5.17. אציין, שספק אם ב"כ המשיבה קיבל את הפקסים האמורים, שכן באישור הפקס אמנם

כתוב שהתוצאה OK, אך משך ההעברה נרשם כ-"לא ישים", יהא אשר יהא משמעותה של קביעה זו. עוד ייאמר, שעל פי תקנה 497 א, ניתן להמציא כתב בי-דין בפקסימיליה לעורך דין המייצג צד, בתנאים האמורים בתקנה, לרבות שמי שממציא כתב בי-דין הוא בית משפט או עורך דין, לכתב בית הדין צורף דף משלוח בפקסימיליה, ונערכה תרשומת על הודעה טלפונית לנמען שנשלח כתב בי-דין בפקסימיליה.

בהמשך טוענים המבקשים, שלא קיבלו כל הודעה על דבר הדואר, ומצוין ברישום המשלוחים שלא נשלחה כל הודעה שנייה, כאשר תופעה שגרתית היא שהודעה ראשונה אינה מתקבלת, למרות שמופיע במעקב משלוחים כאילו הושארה. ואכן, עיון ברישום המשלוחים מעלה שלא נשלחה הודעה שנייה, בין אם נשלחה הודעה ראשונה ובין אם לאו. על פי תנאי הרשיון הכללי לרשות הדואר, המתפרסמים באתר משרד התקשורת, "במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה במען הנמען, תושאר במען הנמען הודעה ראשונה בדבר יחידת הדואר שבה ניתן לקבל את דבר הדואר; עד שבעה (7) ימי עבודה מנסיון המסירה כאמור, תושאר הודעה שנייה ככל שדבר הדואר לא נמסר לנמען; ככל שדבר הדואר לא נדרש עד ארבעה עשר (14) ימי עבודה מיום ניסיון המסירה במען הנמען כאמור, יחזיר בעל הרשיון את דבר הדואר לשולח".

נמצא, שמוטלת על רשות הדואר חובה למסירת הודעה שנייה, שלא קוימה. לפי סעיף 57 ג' לפקודת הראיות, שאליו הפניתי בהחלטתי מיום 25.10.16, תיחשב המסירה כמבוצעת, אם לא הוכח היפוכו של דבר. בנסיבות העניין, כאשר לא נשלחה הודעה שנייה, ואל מול תצהירי המבקשים שלא קיבלו את דבר הדואר, אני קובע שהוכח היפוכו של דבר ועל כן תשובת המשיבה לבקשה לסילוק על הסף לא נחשבה כנמסרת למבקשים בבקשה זו ביום 19.4.17. לפיכך, אני מבטל את החלטתי מיום 1.5.17, והמבקשים רשאים להגיש תשובה לתשובת המשיבה עד יום 14.6.17.

מטיעוני המבקשים עולה שהם יכולים לתקשר באמצעות פקסימיליה. ככל שהם מסכימים לכך, תוחלף דרך המסירה שנקבעה בהחלטתי מיום 25.10.16, במסירה באמצעות פקסימיליה, למספר שיימסר על ידי המבקשים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ז, 25 מאי 2017, בהעדר הצדדים.