ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
|
12545-03-15
27/05/2015
|
בפני הרשם הבכיר:
צוריאל לרנר
|
| - נגד - |
תובעת:
א.ג.ס.פ. בע"מ
|
נתבעת:
רחמני ד. עבודות עפר בע"מ
|
| החלטה |
רקע
1.בפני בקשה לביטול עיקולים זמניים.
2.התובעת הגישה תביעה ע"ס כ-1,400,000 ₪, אשר לטענתה חייבת לה הנתבעת בעקבות התקשרות ביניהן, במסגרתה העניקה התובעת לנתבעת שירותי עבודות חשמל, במסגרת פרויקט בניה ופיתוח שביצעה הנתבעת עבור יעד חברה לפיתוח גבעתיים בע"מ ומי גבעתיים מפעלי מים וביוב בע"מ (להלן ביחד "המזמין").
3.יש להעיר, כי עיקול זמני הוטל בשעתו, במעמד צד אחד, אצל המזמין, והוא הורחב לאחר מכן לכלול גם את חברת גלנור בינוי ופיתוח בע"מ (להלן – "גלנור"), אלא שבהחלטה מיום 26.4.2015 נקבע, כי בשל אי ביצוע מסירה כדין של כתבי בי הדין הנוגעים לעיקול, פקעו העיקולים. בעקבות החלטה זו שבה התובעת ועתרה להטלת עיקולים זמניים אצל גלנור ובנק לאומי, בלבד, ובקשתה התקבלה לאחר הבהרות שהוגשו. הנתבעת הגישה בקשה לביטול עיקולים חדשים אלה, וזו הבקשה שבפני עתה.
טענות הצדדים
4.בקליפת אגוז, התובעת טוענת, כי הנתבעת אישרה את החשבון האחרון שהוגש לתשלום, אולם שרכה רגליה ודחתה את התובעת בלך ושוב במשך כשנה תמימה בתירוצים שונים. התובעת סבורה, שהעיכוב בתשלום (בסך של יותר ממחצית מסכום התביעה, אשר לטענת התובעת אינו אמור להיות שנוי במחלוקת) נובע מקשיי תזרים של הנתבעת. התובעת טוענת עוד, כי חיזוק לכך ניתן למצוא בכך שלפני כשנה, בחודש מרץ 2014, ביטלה הנתבעת שיק ע"ס כ-300,000 ₪ שמשכה לטובת התובעת, לפרעון חשבונות קודמים, וביקשה לפרוס אותו ל-3 תשלומים. תשלומים אלה אמנם נפרעו, אולם עצם הצורך לפרוס את התשלום מלמד על קושי תזרימי לעמוד בהתחייבויות, ומחזק את החשש כי קושי כזה הוא הגורם להימנעות מתשלום עתה. התובעת גם מסתמכת על נתונים שונים העולים מדו"ח דן אנד ברדסטריט (להלן "דו"ח דא"ב") אודות הנתבעת, כגון: הרעה בהערכת סיכון האשראי בהתקשרות איתה, ריבוי תביעות שהוגשו נגדה, וכיו"ב.
5.התובעת טוענת עוד, כי הנתבעת אף הטעתה אותה בזמן ההתקשרות, ויצרה מצג – כעולה מההסכם שצורף כנספח א' לכתב התביעה (ואשר הצדדים חלוקים בשאלה אם נחתם אי-פעם, או שמא מדובר בטיוטה בלבד) – כי היא זו שזכתה במכרז לביצוע העבודות עבור המזמין, בעוד שהתברר, שהחברה שזכתה במכרז היא גלנור, אשר הנתבעת משמשת לה קבלן משנה. התברר, כך לטענת התובעת, כי גלנור היא המקבלת תשלומים מהמזמין, ומעבירה תשלומים לנתבעת, האמורה להעבירם (בחלקם) לתובעת. לנתון זה נודעה חשיבות לקראת הבקשה להטלת עיקול זמני, מאחר שהעיקול המקורי, שהוטל כאמור אצל המזמין, הוביל, כך לטענת התובעת, לכך שהמזמין הזדרז לשלם סכומים נכבדים לא לנתבעת, אלא לגלנור, שכן צו העיקול לא מנע תשלום לגלנור. רק לאחר שהדבר נודע לתובעת, בקשה את הרחבת העיקול (הראשון, כמפורט לעיל), והצליחה לעצור את העברת הכסף מגלנור לנתבעת.
6.הנתבעת טוענת, כי הבקשה אינה מצדיקה הטלת עיקול זמני עליה, הן נוכח טענות ההגנה שלה, המערערות את עילת התביעה, והן נוכח איתנותה הכלכלית, שאינה מותירה ספק באשר ליכולתה לעמוד בתשלום סכום פסק-הדין, ככל שתתקבל התביעה בסופו של יום.
7.הנתבעת טוענת, כי בדין נמנעה מלשלם לתובעת, משום שהתובעת היא החייבת לנתבעת כספים. החשבון ה"מאושר", עליו מסתמכת התובעת, לא אושר על ידי הגורמים המוסמכים לכך, על פי ההסכם בין הצדדים. התובעת גרמה נזקים לנתבעת בשל איחור במסירה, במאות אלפי שקלים, ובדיקות בשטח אף גילו כי היו חיובים ביתר שהגישה התובעת, בהשוואה לכמויות בפועל.
8.הנתבעת טוענת, כי ברשותה נכס מקרקעין שאינו משועבד, כי ברשותה כלי צמ"ה בשווי מיליוני שקלים, ויתרות מזומנים בבנק במיליוני שקלים, כי ההון העצמי שלה הוא כ-10 מיליון שקלים, כי מחזור העסקאות שלה הוא עשרות מיליוני שקלים בשנה, ורווחיה מגיעים למיליוני שקלים בשנה.