ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
12332-05-13
19/10/2014
|
בפני השופטת:
גלית ציגלר
|
| - נגד - |
תובע:
מוחמד חמדאן אבו סרחאן
|
נתבעת:
איילון חברה לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
1.עניינה של תביעה זו בתאונה מיום 23.7.12, בה היה מעורב התובע כהולך רגל, והיא הוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.
התובע ביקש למנות לו מומחה בתחום הפסיכיאטרי, וצירף לבקשתו מסמכים שלא ניתן היה לקראם, כתובים בכתב יד ובשפות שונות.
בהחלטות מיום 20.3.14 ומיום 11.6.14 התרתי לתובע להגיש את המסמכים מחדש, כשהם ערוכים בצורה מובנת המאפשרת לקרוא את תכנם, וב"כ התובע הגישם פעם נוספת כשהם מודפסים בשפה אנגלית.
2.המסמכים הועברו לתגובת הנתבעת, אשר התנגדה לצירופם וטענה כי הם אינם עומדים בתנאי סעיפים 21 ו- 22 לפקודת הראיות, ובין היתר שאין כל חזקה שתוכנם והחתימה עליהם היא נכונה, והמסמכים לא עברו אישור קונסולרי או דיפלומטי של נציג ישראלי כנדרש.
התובע השיב, כי כל המסמכים צורפו מלכתחילה לכתב התביעה ועמדו לעיון הנתבעת, ועל כן התנגדותה להם בשלב המאוחר היא בבחינת הרחבת חזית אסורה. עוד הסביר ב"כ התובע בתשובתו, שהתובע מתגורר בתחומי הרשות הפלסטינית, ועל כן אך טבעי הדבר שהמסמכים נערכו בשפתו, ובשעה שהם מתעדים את פגיעותיו ואת נזקיו - אין כל טעם ענייני שלא לקבלם, ויש לדחות את התנגדותה של הנתבעת.
3.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אין בידי לקבל את הבקשה למינוי מומחה;
סעיף 22 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971 קובע, כי חוות דעת או תעודה רפואית שנעשתה מחוץ לישראל תתקבל רק כאשר יש עליה אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל, ולפיו החתימה על התעודה ראויה לאמון ושלפי חוקי המקום שבו נעשתה התעודה צפוי למומחה עונש על דברי שקר הכלולים בה.
מדובר בהוראה שמעגנת תנאים מהותיים שנועדו להבטיח את אמינותן של תעודות רפואיות זרות, שנעשו על ידי מומחים שזהותם אינם ידועה לבתי המשפט בישראל.
(ראה והשווה: ת"א 3181/02 טילמן נ' מלון הולידי אין (15.3.06); בש"א 2741/02 מ"י נ צאלח (24.4.02); ת"א 13088/99 סראחין עבדאללה נ' מ"י (22.2.02), כמו כן ראה והשווה לת"א 972/00 עצמון ואח' נ' חיפה כימיקלים ואח' (18.1.12); ת"א 2092/09 שחר נ' איתנים בע"מ (3.7.11)).
במקרה זה, התובע תמך את בקשתו למינוי מומחה במסמכים אשר כתובים בשפות אנגלית וערבית, הם מנוסחים בכתב יד לא ברור ולא קריא, לא ניתן להבין דבר מהאמור בהם, ואף לא על זהותו של מי שערך אותם.
התובע אמנם צירף "תרגום מודפס" של אותם מסמכים לשפה האנגלית, אך לא זו בלבד שהתרגום אינו עונה על הוראות סעיף 22 לעיל, אלא שגם אין כל אינדיקציה לטיבו ולמהימנותו, וקיים קושי להסתמך על התרגום אפילו לצורך הבנת תוכן המסמכים (נספחים א' –ג' לבקשה לצירוף חומר רפואי).