ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
11957-10-13
13/11/2014
|
בפני השופטת:
ריבה ניב
|
- נגד - |
מבקשים :
1. ירמי הופמן- אדריכל2. אורלי אראל
|
משיב:
יוסף תגי'ר- אדריכל
|
החלטה |
1.התובע הינו אדריכל. הנתבע 1 משמש כמנהל המחלקה לשימור מבנים בעיריית תל אביב. הנתבעת 2 הינה מנהלת אגף התכנון והבניה בעיריית תל אביב וסגנית מהנדס העיר.
2.על פי האמור בכתב התביעה, ביום 9.6.13 נפגש התובע [להלן: "הפגישה"] עם גב' הדס גולדברשט (להלן: "גולדברשט") , אדריכלית מטעם צוות השימור של העירייה. הפגישה נערכה במחלקה לשימור מבנים בעירייה, ומטרתה, בין היתר, היתה קבלת מידע תכנוני אודות נכס המצוי בבעלות משפחת התובע. בסיום הפגישה, הבין התובע כי לא יקבל את המידע המבוקש ולפיכך, ביקש לעזוב את המקום וציין בפני גולדברשט כי ייתכן ויהא עליו להתלונן בפני גורמים בכירים ואולי אף לפנות לערכאות. לטענתו, משביקש לעזוב, הגיע למקום הנתבע 1 אשר הורה לו לצאת מן המקום והאשימו באלימות מילולית כלפי גולדברשט. רק לאחר דין ודברים ממושך, במהלכם ביזה אותו הנתבע 1 - ניאות האחרון להתיר לו לצאת מן המקום.
3.לטענת התובע, התנהגות הנתבע 1 גרמה לביזיונו ופגעה בו וזאת הואיל ובמסגרת עיסוקו כאדריכל, נזקק הוא, לא אחת, למחלקת שימור המבנים בעיריית תל אביב. על כן, העלה על הכתב את השתלשלות האירועים ושלח את המכתב לגורמים הבאים בעיריית תל אביב- ראש העירייה, מבקרת העירייה, מנכ"ל העירייה, מהנדס העיר, היועמ"ש והגב' שולה דידי- מנהלת מחלקת מידע ותכנון.
אירוע זה הינו ליבה של עילת התביעה כנגד הנתבע 1.
4.במכתביו, חזר התובע על טענותיו באשר למידע התכנוני הנוגע לנכס וכן ביקש לקבל את התנצלות הנתבע 1 ביחס לאירוע הנ"ל ופיצוי כספי.
5.ביום 24.6.13 השיבה הנתבעת 2 למכתבו של התובע. לטענתו, במכתב זה, לא שעתה הנתבעת 2 לבקשתו כי הנתבע 1 יתנצל בפניו ואף הוסיפה טענות אודות התנהלותו באותו היום. לעמדתו, האמור במכתב אשר העתקו נשלח, לראש העיר, מבקרת העירייה, מנכ"ל, יועמ"ש, מהנדס העיר, מהנדס מחלקת השימור, הגב' גולדברשט וכן הגב' שולמית דידי- סגנית מנהל מחלקת שירותי בנין עיר ומנהלת מדור, מוציא דיבתו רעה.
6.כך, לדוגמא, מציין הוא את הדברים הבאים, אשר לעמדתו מהווים לשון הרע :
סעיף 5 למכתב, בו כתבה הנתבעת 2 כי "בדיקה שלהבנתי מהדס לא הושלמה לאור תגובתך הקשה שלוותה בצעקות ואופן השתלשלות הפגישה", וכן- סעיף 6, אשר בו נאמר כי "בדקתי איתו את הדברים ולדבריו הוא שמע צעקות רמות ודיבור אלים במחלקה ולכן הגיע אליה על מנת לבחון במה דברים אמורים. לאחר שנוכח שאתה נוהג באלימות כלפי אדריכלית הדס גולדברשט, הוא ביקש ממך לעזוב את המקום... כמנהלת אגף תכנון העיר וכסגנית מהנדס העיר אני מגנה בתוקף כל סוג של אלימות כולל אלימות מילולית כלפי עובדי ציבור בשום סיטואציה, גם אם ישנם תסכולים שעלולים להיות לפעמים מובנים".
7.התובע, אשר נפגע מן האמור במכתב, השיב לנתבעת 2 וציין כי לא נקט באלימות בפגישה וכי מי שנקט באלימות היה הנתבע 1 דווקא וכן הבהיר כי הוא דורש את התנצלותה בכתב בפני המכותבים למכתב. בתגובה, השיבה הנתבעת 2 ביום 8.7.13 וציינה כי "מנהל מחלקת השימור רואה בכל הרמת קול למול עובדי ציבור מעשה המפריע לעבודה השוטפת, ורואה חובה שלא לאפשר את המשך המקרה למול אנשיו במחלקתו. לשיטתו, המושג אלימות מתייחס להרמת הקול ולא לשום דבר נרמז מעבר לזה. "
מכתבים אלה מהווים, לעמדת התובע, את עילת התביעה כנגד הנתבעת 2.
8.ביום 10.11.13 הוגשה הודעה הנושאת את הכותרת "הודעה על קיומה של חסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- פקודת הנזיקין) ובקשה לדחיית התובענה נגד הנתבעים". לבקשה צורף אישור היועץ המשפטי של עיריית תל אביב בהתאם לתקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו- 2006. ההודעה הינה בקשת הנתבעים להכרה בחסינותם וכן אישור היועץ המשפטי של עיריית תל אביב לבקשה.
9.טענות הצדדים, בבקשה, בתגובה ובתשובה, בתמצית