אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11926-12-10 ח'ורי נ' בלפוריה-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

ת"א 11926-12-10 ח'ורי נ' בלפוריה-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

תאריך פרסום : 28/03/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
11926-12-10
18/03/2015
בפני השופטת:
רים נדאף

- נגד -
התובע:
ג'ירייס ח'ורי
הנתבע:
בלפוריה-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
פסק דין
 

1. עניינה של התביעה הוא בתשלום פיצוי על-סך 100,000₪ (לצורכי אגרה), בשל הפרת הסכם נטען לגידול חומוס.

 

2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הם חתומים על המסמך מיום 23/11/08, אשר כותרתו "הסכם לגידול חומוס", ושם הוסכם בין היתר, שהנתבע יגדל על שטח של כ- 120 דונם חומוס מהזן "רז" (בולגרי משופר), וכי זה יירכש על-ידי התובע. עוד הוסכם כי מחיר החומוס ייקבע לפני הקציר לפי מחיר השוק, כאשר תנאיי התשלום הינם: תשולם מקדמה שתקוזז מהתשלום השלישי, 40% חודש מיום הקציר, 30% חודשיים מיום הקציר ו-30% שלושה חודשים מיום הקציר. שיקים יינתנו ביום קבלת הסחורה (להלן: "המסמך").

 

3. התובע טוען, כי מסמך זה הינו הסכם מחייב שנכרת בין הצדדים, והנתבע הפר אותו שתי הפרות יסודיות, הן לגבי זהות הזן שגידל והן לגבי תנאי התשלום, וכי ההפרות נבעו משיקולים כלכליים שבתועלת האישית של הנתבע, לאחר שמצא לעצמו קונה אחר שירכוש את הגידול שהוזמן והובטח מלכתחילה לתובע בלבד.

 

הנתבע טוען, בין היתר, כי מסמך זה הינו זיכרון דברים שלא השתכלל לכדי הסכם מחייב, ובפועל מי שסיכל כריתת הסכם מחייב בין הצדדים, היה התובע, שנמנע מלסכם את גובה התמורה, וסירב לשלם מקדמה לפני הקציר. עוד טען כי גם אם ייקבע שנכרת בין הצדדים הסכם מחייב, הרי לא הנתבע הוא שהפר אותו, אלא התובע שלא היה מסוגל, בין מפאת בריאותו הרופפת או מסיבות אחרות, לקיים התחייבותו לשלם מקדמה, לסכם התמורה ואת כל יתר הפרטים שהיה עליו לסכם לפני קבלת החומוס.

 

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

4. התובע הצהיר, כי עבד במשך שנים רבות כסוחר בענף החקלאות, ובעיקר עסק ברכישת גידולים שונים ומכירתם לקונים. כמקובל בענף, הזמין את גידול הזן המבוקש שנה מראש בערך, על שטח שדות המוגדר מראש על-פי הסכם בינו למושב או הקיבוץ המגדל, כאשר הוא מתחייב מראש לרכוש את כל היבול שגדל בשדות. היות ומדובר בהתחייבות לקניית יבול עתידי, ובשל אלמנט הסיכון שבעסקאות כאלו, הוא נהג לשלם עבור היבול שגדל רק ביום המכירה, שהינו יום הקציר.

 

5.התובע טוען כי בתאריך שאינו זכור לו במדויק, פנה אל מזכיר הנתבע, מר נועם יחזקאלי (להלן: "נועם"), והזמין דרכו גידול "חימצה" מזן "בולגרי משופר" הידוע בשם "רז". ההזמנה ותנאי התשלום עוגנו בהסכם שנוסח על-ידי נועם, וזאת לאחר שהציג בפניו התובע הסכם אחר שהיה לו עם קיבוץ "לביא", ונועם בעצמו אימץ חלק מהתנאים שבהסכם הנ"ל וערך ההסכם בעצמו, לאחר שסיכמו את עיקר הדברים. התובע חתם על ההסכם, וההסכם נחתם גם על-ידי נועם עם חותמת הנתבע בתאריך 23/11/08.

 

6. התובע טוען כי המתין עד לסוף חודש 5/09 תחילת חודש 6/09 (עונת הקציר), ויצר קשר טלפוני עם נועם, על מנת לתאם עמו מועד המסירה. בתקופה זו, ובשל העובדה כי היה מאושפז בבית-חולים, תכנן להודיע לנועם, שבכוונתו לשלוח נציג מטעמו, שיקבל את החימצה וישלם במקומו על-פי המוסכם את מחיר הגידול. התובע סיכם עם מג'יד סעב (להלן: "סעב"), שיגיע במקומו לנתבע. התובע הופתע לשמוע מנועם, בשיחה הטלפונית, שגודלה חימצה מזן "ירדן", במקום מזן "רז", כמוסכם. על-אף ההפרה היסודית של ההסכם, הוא הסכים לקנות את החימצה מזן "ירדן", ואמר לנועם, שבכוונתו לשלוח את סעב, בכדי לקבל את הסחורה במקומו, אך במענה, נועם דרש לשלם במזומן, תשלום אחד מראש, וזאת לפני שמוסר "גרגיר אחד". התובע הזכיר לנועם, שתנאיי התשלום עוגנו בהסכם, אלא שנועם עמד על שלו. משכך טוען התובע, כי במעשיו ביצע הנתבע, באמצעות נועם, שתי הפרות יסודיות לתנאי ההסכם החתום על ידו והמחייבו: הן לגבי זהות הזן לגידול, והן לגבי תנאי התשלום.

 

7. בנוגע לנזקים בפועל והתרופות המגיעות לו על-פי חוק, טוען התובע כי באותה שנה, נחתם בינו לבין קיבוץ "גניגר", הסכם לקניית חימצה לאותה עונת קציר (2009), וממנו עולה, כי שווי טון חימצה מסוג "רז", הנו 4,176 ₪ (כולל מע"מ). הוא התחייב למכור טון חימצה מסוג "רז" לצדדי ג' במחיר של 6 ₪ לק"ג, כך שלמעשה מחיר המכירה של טון חימצה מסוג "רז" הינו 6,000 ₪, ובהתאם, הרווח הנקי המתקבל ממכירת טון חימצה מסוג "רז" לקונים, באותה שנה, הוא 1,824 ₪. הואיל והיבול המינימאלי שהיה צפוי לאותה שנה, הינו כ-24 טון חימצה מסוג "רז", אזי הרווח שהיה אמור להתקבל במידה וההסכם לא היה מופר על-ידי הנתבע, הוא 43,776 ₪ כנטען. בנוסף, הואיל ונודע לו, כי היבול שגדל בפועל באותה שנה, היה הרבה מעבר ל-24 טון, והואיל והוא התחייב על-פי ההסכם לרכוש את כל הכמות, אזי הרווח שלו היה אמור להיות גבוה יותר מהאמור לעיל.

 

כמו כן התובע טוען, כי בהתאם לסעיף 11 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (להלן :"חוק החוזים"), זכאי הוא "לפיצויים ללא הוכחת נזק". זאת ועוד, מגיע לו פיצויי נוסף בשל נזקיו הלא ממוניים המתבטאים בפגיעה בשמו הטוב ובמוניטין העסקי שלו, המוערכים על-ידו בשווי כולל של 60,000 ₪, וכי לצורכי אגרה העמיד את סכום תביעתו הכולל על 100,000 ₪.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ