לפני בקשה שניה מטעם הנתבעים 2-3 וצדדי ג' (סוכני הביטוח) למתן צו אשר יורה למשיבה, מגדל חברה לביטוח בע"מ, להשלים הליכים מקדמיים, וביניהם תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים וגילוי ועיון במסמכים, וכן מתן מענה הולם לשאלות שהמשיבה נשאלה במסגרת שאלון. כמו כן, הגיש התובע בקשה לחיוב המשיבה בתצהיר תשובות לשאלון.
עסקינן בתביעה שהוגשה על סך 1,211,115 ₪ בגין שתי פוליסות ביטוח חיים שהופקו ע"י הנתבעים עבור התובע ואשתו. בדיעבד התברר לתובע למגינת ליבו, ולטענתו, כי הפוליסות אינן מכסות "מחלות קשות" כפי שהובטח ע"י הנתבעים 2-3, ובפועל נותר ללא כיסוי ביטוחי שכן עקב מצג הנתבעים ביטל פוליסה (המכסה "מחלות קשות") שהיתה בתוקף בחברת ביטוח אחרת. לטענת התובע הפוליסות הופקו בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח.
הלכה היא כי גילוי המסמכים והעיון בהם בשלב ההכנה למשפט מבוסס על הרצון לגלות את האמת, ולעשות צדק, כאשר יש בכך כדי לשרת את האינטרס של המתדיין ואת אינטרס הציבור [(רע"א 1412/94הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, פ"ד מ"ט (2) 516 (1995)].
הגישה הכללית בתקנות סדרי הדין ובפסיקה, הינה כי על בעלי הדין לפעול "בקלפים גלויים", כדי שלא יופתע היריב וייכשל מחוסר אפשרות לבדוק ראיה ולהכין חומר ראיות לסתור, וכן כדי לחסוך משאבים, ובמיוחד משאבים שיפוטיים [ר' רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)]; רע"א 5756/06 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ (21.1.07)].
השאלה הראשונה הנבדקת בבקשה לגילוי מסמכים היא הרלבנטיות של מסמכים אלה לחזית המחלוקת בין הצדדים, כאשר כאמור לעיל, הגישה בעניין זה היא הגישה המרחיבה, באופן שיש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם את עניינו של בעל הדין (רע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן (פורסם בנבו, 8.7.13)).
אין צורך כי רלבנטיות המסמך שמבקשים גילויו תהא ודאית, אלא שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות, אך ברי כי אם הטענה העובדתית שלשמה מתבקש הגילוי לא תועיל למבקש, תהא בכך עילה לדחיית בקשת הגילוי. כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי עקיפה [רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08)].
עם זאת, יש לבחון גם האם אין בגילוי המסמכים משום הכבדה בלתי סבירה בנסיבות העניין, כשהמבחן בעניין זה גמיש, וככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, כך תהא נטיה להורות על גילויו גם במחיר תוספת הכבדה, וככל שגילויו של מסמך מכביד יותר, כך יש לבחון ביתר הקפדה את נחיצותו (שם, סעיף 8 לפסק הדין בעניין Gerber).
אם צלח המבקש משוכה זו, יש להידרש לשאלת החסיון, או האינטרס המוגן מול אינטרס הגילוי (ראו: רע"א 2376/13 לעיל).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.