ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1132-08
24/07/2014
|
בפני השופטת:
אביגיל כהן
|
- נגד - |
התובעים:
1. גור שמואל 2. גורפינקל גרשון 3. משה קלינמן 4. רחל סגלצ'יק 5. יגאל צינדר 6. זאב לרנר 7. משה וידה 8. אסתר וידה
עו"ד אבנר הקר וגילה פלנר
|
הנתבעת:
1. שרונה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ 2. .
עו"ד ציון משה ועדן מושייב
|
פסק דין |
1.עסקינן בתובענה שהוגשה עוד בשנת 2008, לסעד הצהרתי, גילוי מסמכים, מתן חשבונות וצו מניעה אשר הסוגיה המשפטית העיקרית שעמדה בבסיסה; הוכרעה ביום 8.12.2010 בביהמ"ש העליון בבג"צ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (8.12.2010) (להלן: "בג"צ ניר בנים").
ההליכים בתובענה הושהו בהסכמה עד לקבלת פסק דין בבית המשפט העליון בבג"צ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (8.12.2010).
לאחר פסה"ד בבג"צ ניר בנים; הפכה התובענה בשנת 2013 לתביעה כספית על סך 1,818,890 ₪. הוגשו כתבי טענות מתוקנים, נשמעו ההוכחות, הוגשו סיכומים; ועתה בשלה העת ליתן פס"ד.
הדיון בתיק זה אוחד תחילה עם הדיון בת.א 1233/07 ות.א 1132/08. ההליכים הושהו כאמור עד למתן פסק דין בבג"ץ ניר בנים.
משניתן פס"ד בבג"ץ ניר בנים וההליכים חודשו, הודיעו הצדדים בתיק זה, כי הם מצויים בהליכי משא ומתן מתקדמים (ראה הודעה מיום 6/11/11 בבקשה מס' 12); אולם לאחר מכן הוגש כתב תביעה מתוקן במחצית שנת 2012.
בהתאם להחלטתי מיום 15.10.12 ולאור ההכרעה בבג"ץ ניר בנים, ובהסכמת הצדדים, בוטל האיחוד בין שני התיקים שנותרו וכל תיק נדון בפני בנפרד.
בכתב התביעה המתוקן אליו צורפו כתובעים גם התובעים 7 – 8, מבוקש סעד כספי בסך 1,818,890₪, הנסמך על עבודה חישובית שערך רו"ח ד' עצאר ממשרד רו"ח ברית פיקוח. תחשיב אשר לטענת התובעים מכמת את הסכום המגיע להם מחלקם היחסי בכספים שהתקבלו מפדיון של 15,248 יחידות השתתפות שהוקצו לנתבעת באגודת תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית לישראל בע"מ (להלן: "תנובה") בצירוף הוצאות.
לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן התקבלו כספים נוספים מתנובה בגין המפתח היחסי עליו ארחיב בהמשך והושגה הסכמה דיונית ולפיה פסק הדין יחול גם ביחס לכספים נוספים שהתקבלו אצל הנתבעת לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן.
התובעים ביקשולחלופין, לאכוף על הנתבעת את הסדר הפשרה בין נציגי הנתבעת לתובעים אשר אושר, לטענתם, עקרונית באסיפה הכללית של הנתבעת ביום 26.12.11 ולחייב את התובעת לשלם לנתבעים את הסכומים שסוכמו במסגרת הסדר הפשרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפטיות נוספות שנגרמו לתובעים עקב אי כיבוד הסכם הפשרה.
2. התובעים היו בתקופה הרלוונטית רפתנים ובעלי משקים חקלאיים החברים בנתבעת, היא שרונה – מושב עובדים להתיישבות שיתופית.