אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11225-11-10 'ערניטה גורג ז"ל ואח' נ' בית חולים ביקור חולים

ת"א 11225-11-10 'ערניטה גורג ז"ל ואח' נ' בית חולים ביקור חולים

תאריך פרסום : 30/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
11225-11-10
05/06/2016
בפני השופטת:
מיכל שרביט

- נגד -
התובעים:
1. עיזבון המנוח 'ערניטה גורג ז"ל
2. מארי ג'ריס ערניטה
3. הודא ערניטה
4. נגיב ערניטה
5. זקי ערניטה
6. ראניה ערניטה

עו"ד אבישי פלדמן
הנתבעים:
1. בית חולים ביקור חולים2. כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אורין בביץ-הירש
פסק דין

לפניי תביעת רשלנות רפואית בשל פטירתו של ג'ורג' ערניטה ז"ל (להלן: המנוח), יליד 1940, בן 68 במותו.

כתב התביעה המתוקן הוגש נגד הנתבע 1, בית חולים ביקור חולים, המצוי בהליכי פירוק, וזאת בהתאם לאישור בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.2.2013 בפר"ק 16688-12-12; ונגד הנתבעת 2 חברת הביטוח אשר ביטחה את אחריות בית החולים בזמנים הרלבנטיים. לשם הנוחות יכונו שני הנתבעים להלן: הנתבע.

תמצית העובדות והטענות

1. ביום 5.2.08 אושפז המנוח בבית חולים ביקור חולים כשהוא סובל מהחמרה של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ממנה סבל משך שנים ובעטיה נזקק לחמצן קבוע וסיוע נשימתי על-ידי מכשיר BPAP. המנוח סבל ממחלות רקע נוספות - וביניהן, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב ימין, סכרת Type 2, אי ספיקת כליות ויתר לחץ דם - ועל רקע מצבו הבריאותי אושפז במשך השנים, לעתים לתקופות ממושכות יחסית. לאור מצבו בעת הגיעו לבית החולים הוא הונשם בהנשמה מלאכותית (אינטובציה) והועבר ליחידה לטיפול נמרץ (המהווה חלק מן המחלקה הפנימית - עמ' 29 ש' 16-13). ביום 6.2.07 כשתיים עשרה שעות לאחר אשפוזו היה בהכרה מלאה וחל שיפור במצבו, ועל כן הוצא הטובוס מקנה הנשימה (אקסטובציה). סמוך לכך תוך כדי שתיית מים פיתח המנוח תגובה של קוצר נשימה קשה ועל כן הוחדר שוב הטובוס לקנה הנשימה. כשעתיים לאחר מכן התעורר המנוח וסירב בתוקף להיות מונשם ולאור זאת שוב נגמל מן ההנשמה. המנוח המשיך לקבל טיפול תומך, גם במהלך יום 7.2.08, ללא אירועי אספירציה דומים. כך בעת ביקור הרופאים ביום 8.2.08 מצא הצוות הרפואי כי מצבו של המנוח חזר להיות כפי מצבו הבסיסי באופן המאפשר שחרורו מן האשפוז והמשך קבלת סיוע נשימתי באמצעות חמצן ומכשיר BPAP בביתו.

2.השחרור בוצע הלכה למעשה בשעה 17:00 - 17:15 לערך, וזאת מחמת שרק לאחר סיום עבודתו הגיע בנו של המנוח (התובע 4, להלן: נג'יב) עם בלון חמצן שנדרש לשם שחרורו. המנוח נלקח על-ידי בנו בכיסא גלגלים ובלון חמצן אל עבר הרכב שעמד בכביש הראשי סמוך לכניסה לחדר המיון (רחוב הנביאים). בעת שנג'יב ניסה להושיב את אביו ברכב הוא איבד את הכרתו. נג'יב רץ להזעיק עזרה - תחילה בחדר המיון, שם לטענתו לא שעו לקריאותיו, ואז במחלקה בה היה מאושפז אביו. אח במחלקה, מוחמד ואשח (להלן: מוחמד), מיד רץ עם בלון חמצן אל המנוח שנמצא מחוסר הכרה ללא דופק נימוש, והחל בביצוע עיסוי לאחר שחיברו לחמצן. במקביל ביקש מוחמד מעובד בית החולים לקרוא לעזרה מן המיון. ואכן לאחר זמן קצר הגיעה אחות מחדר המיון, אולגה ברונשטיין (להלן: אולגה), עם מנשם ידני מסוג אמבו וערכת החייאה. העיסויים נמשכו ובוצעו הנשמות במכשיר האמבו. תוך כדי הועבר המנוח לאלונקה ובאמצעותה לחדר ההלם בחדר המיון, שם בוצעה החייאה מלאה שכללה תרופות ואזופרסורים, עיסויים כולל שוקים חשמליים, והוכנס טובוס למנוח. המנוח הועבר למחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מחוסר הכרה ואינו מגיב לכאב עמוק או גירוי. למרבה הצער התדרדר מצבו והמנוח נפטר ביום 24.2.08.

3.שני ראשים לרשלנות הנטענת בגדרי תביעה זו, הנתמכת בחוות דעתו של ד"ר חוסיין עאמר, מומחה למחלות פנימיות ולרפואה דחופה: האחד, התרשלות בשחרור המנוח תחת הותרתו באשפוז עד אשר יחזור למצבו הנשימתי הבסיסי; והשני, איחור בהתחלת תהליך ההחייאה שגרם לנזק אנוקסי למוח. נטען כי אלמלא כל אחד מאלה, וקל וחומר צירופם, ניתן היה להציל את חיי המנוח. מטעם התובעים הוגש גם תצהירו של בן המנוח נג'יב בנוגע להשתלשלות העובדתית של האירועים.

 

4.לעומת זאת עמדת הנתבע בדבר העדר רשלנות הצוות הרפואי נתמכת בחוות דעתם של פרופ' מרסל טופילסקי, מומחה למחלות פנימיות וריאה, ושל פרופ' פנחס הלפרן, מומחה לרפואה דחופה. המומחים חיוו דעתם כי מצבו של המנוח בעת שחרורו היה כפי מצבו הבסיסי ועל כן נכון היה לשחררו לביתו, שם טופל כנדרש בסיוע נשימתי ביתי; וכי אירוע איבוד ההכרה היה בלתי צפוי, וקרוב לוודאי וכמעט ללא ספק על רקע הפרעה קטלנית בקצב הלב ולא בשל סיבה נשימתית ראשונית. פרופ' הלפרן הוסיף והתייחס לשאלת ההחייאה שסבר כי הייתה מקצועית ויעילה והחזירה פעילות לבבית; ולמגבלות עיסויי הלב במנוח, אדם שמן עם מחלת ריאות כרונית, שסיכויי היוותרותו בחיים מאירוע דום לב הוא קטן עד מאד. מכל מקום שני המומחים ציינו תוחלת חיים קצרה יותר ואיכות חיים ירודה לאור היות המנוח בשלב סופי של מחלת ריאות ומחלת לב. הנתבע הוסיף והגיש תצהירי עדות ראשית של ד"ר אולג לישינסקי, אשר נטל חלק בטיפול במנוח ובהחלטה לשחררו מן האשפוז, של האחות אולגה ושל האח מוחמד.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ