ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
11188-11-11
18/01/2017
|
בפני סגן נשיא :
רמי חיימוביץ
|
| - נגד - |
תובע:
ראובן ג'אן
עו"ד אורון ויסבורד ובן משה
|
נתבעים:
1. רונן גמש
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. אחים הובלות אבו ג'אנם בע"מ
עו"ד אלכנסדר דורון
עו"ד ישראל אסל ושלומית אסל בר לביא
|
| פסק דין |
התובע, נהג משאית במקצועו, הגיע עם משאיתו לאתר עבודה כדי להעמיס מעקות בטון כבדים. המעקות הועמסו בעזרת משאית אחרת עליה הותקן מנוף מסוג "עגורן להעמסה עצמית". במהלך ההעמסה התהפך אחד המעקות, פגע בתובע וגרם לו נכות. המחלוקת הנדרשת להכרעה היא האם מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.
התובע טוען כי משאית-המנוף עשתה "שימוש בכוח המכני של הרכב" בהתאם ל"ייעודו המקורי", ולכן מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק. נהג הרכב (הנתבע 1) ובעלת משאית-המנוף (נתבעת 3) מצטרפים לתובע.
הנתבעת 2, מבטחת משאית-המנוף בביטוח רכב מנועי, טוענת כי לא נעשה שימוש בכוחו המכני של הרכב בזמן התאונה וכי ממילא שינה הרכב את ייעודו המקורי שכן העגורן עסק בהעמסת משאית אחרת ולא ב"העמסה עצמית".
בבית-המשפט העידו התובע, הנתבע 1 – נהג המשאית, מר הרצל מונטין – שהיה עד ראיה לתאונה, מר פאיז אבו גאנם – מנהל הנתבעת 3 והמהנדס צבי ויקינסקי – שנתן חוות דעת הנדסית מטעם התובע.
לאחר בחינת הראיות שוכנעתי כי התאונה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק ובפסיקה. מבחינה עובדתית הוכח כי הרכב עשה שימוש בכוחו המכני בזמן התאונה ואילו מבחינה משפטית נמצא כי בהתאם למבחנים שקבעה הפסיקה ולפסקי הדין שעסקו בעגורן להעמסה עצמית, משאית-המנוף לא שינתה מייעודה המקורי גם כאשר הטעינה משאית אחרת.
התאונה
-
התובע, יליד 29/8/63, נהג משאית במקצועו, במועד התאונה עבד כנהג סמיטרלייר בחברת "מובילי שמשון את קובי בע"מ".
-
ב-15/10/09 נהג במשאית "רכב משאית פתוח" (עם פלטה ללא ארגז) לאתר עבודה בראס אל עמוד בירושלים לצורך העברת מעקות בטון (בטונדות) באורך ששה מטרים ובמשקל טון-וחצי מאתר העבודה בחזרה למפעל (לתיאור הבטונדות ראו: נ/8; התובע בעמ' 27, 25-26; מונטין בעמ' 15, 20-23). למקום הגיעו משאיות נוספות, באחת מהן נהג העד מר הרצל מונטין, חברו של התובע לעבודה.
-
כדי להעלות את הבטונדות למשאיות הובאה לאתר משאית שבחלקה האחורי הותקן מנוף מסוג FASSI F360DXP. המשאית שייכת לנתבעת 3 ונהג בה הנתבע 1 שגם הפעיל את המנוף באמצעות המערכת ההידראולית שעל המשאית. נתבעת 2 היא מבטחת משאית-המנוף בביטוח רכב מנועי. משאית-המנוף לא בוטחה בביטוח נזק רגיל (עדות מר אבו-גאנם בעמ' 35, 10).
-
משאית התובע הייתה הראשונה שעליה הועמסו הבטונדות, כשיתר המשאיות המתינו בפתח המתחם. התובע החנה את המשאית כשחלקה האחורי שאורכו 12 מ' מקביל לבטונדות שעל הקרקע. באמצע, באופן שיצר מעין משולש נעמדה משאית-המנוף כשחלקה האחורי ועליו המנוף פונה לכיוון הבטונדות ומשאית התובע וחלקה הקדמי מרוחק מהן (שרטוטים ת/7 ות/9).
-
שיטת העבודה הייתה כדלקמן: המנוף חובר לבטונדה שעל הקרקע באמצעות שרשרת ופינים שהוכנסו לחורים ייעודיים בבטונדה. נהג המנוף מרים את הבטונדה מהקרקע למשאית התובע. התובע עמד על פלטת המשאית וכיוון את הבטונדה למקומה וכשזו הונחה על המשאית שוחררו הפינים והשרשראות. לאחר שהבטונדה שוחררה הנהג מרים את המנוף ומחזירו לכיוון בטונדה הבאה שעל הקרקע כדי שתיקשר וכן הלאה. קיימים חילוקי דעות בשאלה מי אמור היה לקשור את הבטונדות ולשחררן (התובע, מונטין או נהג משאית-המנוף) אך אין חולק על שיטת העבודה כפי שתוארה; אין חולק גם כי בזמן התאונה עצמה התובע עמד על פלטת המשאית ועסק בשחרור אחת הבטונדות בעוד שנהג משאית-המנוף עמד ליד משאיתו והפעיל את המנוף.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת