ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
10913-07-14
23/10/2014
|
בפני השופטת:
נסרין עדוי
|
- נגד - |
המבקש - הנתבע:
גיל בקיש עו"ד ארז דרורי ואח'
|
המשיב - התובע:
אלכסנדר סלומון שי עובד עו"ד ארז דרורי ואח'
|
החלטה |
בפניי בקשת הנתבע (להלן: המבקש) לסילוק תביעת התובע (להלן: המשיב) על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית, ולחילופין להעברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה.
המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה כספית בעילה חוזית ובעילה נזיקית, וטען כי המבקש הפר את ההסכם למתן שירותי תיווך בקבלנות שנחתם בין הצדדים (להלן: "ההסכם"), לפיו התחייב המבקש לעבוד כסוכן תיווך של המשיב, בהתאם למגבלות ולתנאים שבהסכם, וכתוצאה מכך נגרמו למשיב נזקים.
בכתב התביעה טוען המשיב כי המבקש נקלט בסוכנות התיווך "רילטי אקזקיוטיב", שבבעלותו, כסוכן מתן שירותי תיווך בקבלנות של עסקאות נדל"ן, כאשר בתמורה לפעילותו סוכם כי יקבל עמלת תיווך בגין כל עסקה אשר תבוצע על ידו, ובהסכם נקבע מפורש כי המבקש ישמש כקבלן עצמאי. לטענת המשיב, עם עזיבת המבקש את סוכנות התיווך התקשר זה האחרון עם לקוחות של סוכנות התיווך תוך הפרת ההסכם והתעשר שלא כדין על חשבון המשיב.
בטרם הוגש כתב הגנה, המבקש עתר לסילוק התביעה כנגדו מחמת חוסר סמכות עניינית, בטענה כי הסמכות הייחודית לדון בתביעת התובע מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, בהתאם להוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה" או "החוק"), נוכח שאלת קיומם של יחסי עובד- מעביד בין הצדדים.
לטענת המבקש, בינו לבין המשיב התקיימו יחסי עובד – מעביד בהתאם למבחנים המקובלים בפסיקה, כמפורט בהרחבה בבקשה, זאת הגם שבהסכם נכתב כי המבקש עובד כקבלן עצמאי.
המבקש הוסיף וטען, כי שאלת היחסים בין סוכני תיווך לבעל סוכנות תיווך נדונה בפסיקה ונקבע לא אחת כי המדובר ביחסי עובד- מעביד, כאשר נבחנים אופי ההתקשרות ומהותה של העבודה המבוצעת ולא ההסכמות הפורמאליות שבין הצדדים. לטענת המבקש, נוכח היקף שעות העבודה במשרדי המשיב, אופי העבודה אשר התבקש לבצע, כלי העבודה לצורך מתן השירות, הפיקוח והמרות וכן גובה התמורה ואופן התשלום, הרי שעסקינן ביחסי עובד – מעביד ולא ביחסי קבלן- מזמין ומשכך העילות הנטענות בכתב התביעה נובעות מיחסי העבודה שבין הצדדים ומקומן להתברר בפני בית הדין לעבודה.
בהקשר זה מוסיף המבקש, כי גם כאשר סוג היחסים בין הצדדים שנוי במחלוקת, הסמכות הייחודית נתונה לבית הדין לעבודה להכריע בשאלה בדבר עצם קיומם של יחסי עובד- מעביד, כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק וכפי שנקבע לא אחת בפסיקה.
על כן, המבקש עותר לסילוק התביעה על הסף כנגדו ולחילופין להעברתה לערכאה המוסמכת, תוך שהוא שומר על זכותו להגשת תביעה שכנגד בגין זכויותיו כעובד בתקופת העסקתו אצל המשיב.
לטענת המשיב המדובר בבקשה סתמית וטורדנית אשר יש לדחותה על הסף, תוך חיוב המבקש בהוצאות, שכן, ולטענתו, עיקר תביעתו נסבה על הפרת ההסכם עליו חתמו הצדדים, בעילות חוזיות ונזיקיות, כאשר מעולם לא היו יחסי עובד –מעביד בין הצדדים וכאשר הוסכם במפורש כי המבקש יספק שירותי תיווך מכוח חוזה קבלנות. לטענת המשיב, המבקש הפר את ההסכם הקבלני באופן חד צדדי, עבר לעבוד במשרד תיווך מתחרה והפר את החובות המוטלות עליו מכוח ההסכם שעה שהשתמש במידע ובתיקי לקוחות אשר הועמדו לרשותו בתקופת התקשרותו עם המשיב ומשכך הוגשה התביעה דנן ואין כל עילה לדחותה על הסף.