אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 10814-09-09 אברהם נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

ת"א 10814-09-09 אברהם נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

תאריך פרסום : 27/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
10814-09-09
30/03/2015
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
תובעת:
רויטל אברהם
עו"ד שלי גוטרמן
נתבע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"
עו"ד חיים קרויטרו
פסק דין
 

 

1. זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן חוק פלת"ד), בשל נזק גוף שנגרם לתובעת כרוכבת אופנוע בתאונה מיום 20.6.09. כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדיה התמנה ד"ר אלחנן לוגר. לדעתו, נגרם לתובעת שפשוף באזור הברך וחתך בגיד הפיקה ואין אינדיקציה לכך שהברך עצמה נחבלה במישרין. הוא בדק את התובעת, חשד שנגרמה לה פגיעה מניסקיאלית ושלח אותה לבדיקת MRI שלא הראתה ממצא כלשהו. בחקירתו הנגדית הממושכת הבהיר שלא מצא כל סיבה אובייקטיבית לתחושת הכאב שעליה מתלוננת התובעת: לא נמצאו בברך שינויים ניווניים, התובעת לא צולעת והתנועה במפרק תקינה לגמרי. המומחה הסביר שאם לא ציין בבדיקתו דבר, מסתבר שגם לא מצא הבדל בהיקף הירכיים, אך אין לדבר משמעות רבה, שכן לעתים גם כשיש פגיעה, היא לא גורמת להבדל משמעותי בהיקף (שממילא אינו בהכרח זהה בשתי הרגליים). המומחה הסביר שאפילו נגרמה לתובעת בעקבות התאונה דלקת במפרק הברך (ולא רק בסביבתה), זו לא הותירה אצלה כל תוצאה פיזיולוגית הניתנת לאבחון בבדיקת הדמיה. המומחה מצא שלתובעת נגרמה פגיעה עצבית קלה, בענף קטן ומרוחק של העצב שבגללה נגרם לה אובדן תחושה בשטח זניח של כ-3 סמ"ר. לממצא זה אין כל משמעות ולא בגללו סובלת התובעת מכאב (להפך, במקום זה אין תחושה בכלל). עוד מצא המומחה צלקת באורך 3 ס"מ בברך, ולא סבר שיש לה משמעות, או שהיא מכערת. המומחה קבע שלתובעת לא נותרה נכות קבועה, וקבע לה נכויות זמניות של 100% משך חודש ועוד 50% לחודש נוסף.

 

2. בסיכומיה (ולא קודם, כנדרש, בבקשה הנתמכת בתצהיר) ביקשה התובעת לפסול את חוות-דעתו של ד"ר לוגר ולמנות מומחה אחר תחתיו. היא טוענת כי "ד"ר לוגר בחר להעיד באופן שקרי בניסיון להסתיר את דרך פעולתו המגמתית ולהתעלם ממצבה של התובעת וסימון המטרה של "אין נכות" ובחר שלא לבצע בדיקה שיכולה היתה אף לטענתו- לשמש "עדות אובייקטיבית" – אותה לטענתו חיפש ולא מצא – לפגיעתה של התובעת..." גם מניע נסתר לכך מצאה התובעת "ההסבר היחיד לאופן התנהלותו הנ"ל של המומחה מטעם בית-המשפט הינו רצונו להגן על בית-החולים בו הוא עובד ועל הרופאים שבדקו את התובעת תוך ניסיון "ליישר קו" עם הרופאים ולהסוות את מחדלם לאבחן את מצבה של התובעת..."

 

3. (א) בסיכומיה טענה התובעת שד"ר לוגר אינו בעל המומחיות המתאימה להערכת מצבה, שכן אף שהוא אורתופד, מומחיותו היא בתחום כף הרגל והקרסול ולא בתחום הברכיים. הנתבעת סבורה שדי במומחיותו של ד"ר לוגר כאורתופד על מנת להכשירו לחוות דעתו בעניינה של התובעת. היא מזכירה שהתובעת עצמה רק ביקשה שימונה מומחה בתחום האורתופדיה – ומה לה כי תלין על שהתקבלה בקשתה?

 

(ב) אין ממש בטענת התובעת נגד מומחיותו של ד"ר לוגר. לפי תקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג – 1973 "לא יאושר תואר מומחה... אלא אחד התארים הנקובים בטור א' של התוספת ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות אלה." בטור א' לתוספת מופיעים תארי המומחה המוענקים בדין. בטור ב' נמנות דרישות הכשירות לקבלתם. "מקצוע משנה" מוגדר בתקנות כ"ענף רפואה המפורש בטור ב'" רק שני תארים הניתנים כדין נוגעים באורתופדיה: "מומחה בכירורגיה אורתופדית", או "מומחה בכירורגיית כף יד". הדין לא מעניק תארים נבדלים לאורתופדיה של איברי גוף שונים, כגון, כתף, קרסול או ברך. מומחה בכירורגיה אורתופדית נדרש להכשרה במקצועות משנה שונים וביניהם עשויים להיות, "כירורגיית כף רגל וקרסול", או "כירורגיית כתף". אין ברשימה כל מקצוע משני המוגדר כ"כירורגיית ברך". מכאן, שלמעשה ציפיית התובעת היא שבית-המשפט לא יסתפק במינוי מומחה לפי התארים המוכרים בדין, ואפילו לא שימנה מומחה, ב"מקצוע משני" (שלפי הדין אין איש יכול לרכוש בו תואר מומחה), אלא שימנה מומחה בתחום מומחיות שאינו מוכר כלל בדין לא כמקצוע ראשי ולא כמקצוע משני!

 

(ג) ברפואה – כמו במשפטים – נטיה גוברת להתמקצעות. דהיינו, יש אנשים המצמצמים את תחומי עיסוקם לאספקטים ספציפיים של תחום התמחותם, או רוכשים בהם מיומנות יתירה. במרכזים רפואיים גדולים יתכן שמי שעוסק בקרסול לא יעסוק כמעט בברכיים ולהפך. זו אינה שאלה של "כשירות" פורמלית ואין בכך כדי לשלול את זכותם וסמכותם של רופאים שמחזיקים בתואר מומחה בכירורגיה אורתופדית לטפל ולחוות-דעתם על פגיעות באיברים ספציפיים אלה. ד"ר לוגר הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית, ורופא בכיר במחלקה אורתופדית ב' במרכז הרפואי תל-אביב, שבו הוא גם מנהל את השירות לכף רגל וקרסול. הוא העיד, שבשגרה אינו מטפל בבעיות ברכיים ספציפית, אך כרופא הפעיל בחטיבה האורתופדית בבית-החולים הוא חשוף לבעיות המטופלות שם, מכיר את הספרות הרלבנטית וכשיר לנתח את מצבה של התובעת. המומחה חיווה דעתו בענין שבתחום מומחיותו הפורמלית. יכולתו להשיב באופן מדויק ומנומק לשאלות שהוצגו לו, שכנעה שגם מבחינה מעשית יש לו הכישורים והידע לחוות-דעתו בענין שבירר.

 

4. (א) הנתבעת מלינה על-כך שד"ר לוגר עצמו עובד בבית-החולים שבו טופלה התובעת והוא מכיר את הרופאים שטיפלו בה. לדעתה, היה עליו לפסול את עצמו מלשמש מומחה בתיק לאור היכרות זו היוצרת "ניגוד עניינים". הנתבעת בסיכומיה מזכירה שהתובעת לא סברה שיש פסול במינויו ולא ביקשה את ביטולו – וגם לאחר קבלת חוות-הדעת לא טענה לפסול במינוי.

 

(ב) ד"ר לוגר מונה ע"י כב' הרשם ביום 6.10.12. את זיקתו לבית החולים שבו טופלה התובעת היא יכלה ללמוד (אם לא ידעה אותה ממילא) מכתובתם הזהה. היא לא ביקשה את החלפתו גם כשקיבלה את חוות-הדעת שבה נכתב במפורש מה תפקידו. היא לא טענה לבעיה כלשהי במינויו עד לשלב הסיכומים. מי שטוען לניגוד עניינים המחייב פסלות, נדרש לטעון זאת בהזדמנות הראשונה שבה נודעת לו עילת הפסלות הנטענת. לא כך עשתה התובעת. היא כבשה את טענתה עד לסיכומיה. התובעת טוענת ש"ניגוד העניינים" בא לידי ביטוי בכך שהמומחה עיוות את חוות דעתו כדי להגן על בית החולים בו הוא עובד ועל רופאיו מפני חשיפת "מחדל". גם טענה זו – שהיא לחלוטין חסרת בסיס – נטענה לראשונה בסיכומים. שתי הטענות, בדבר ניגוד העניינים ובדבר ה"מחדל" בטיפול הרפואי, לא נטענו בחקירה הנגדית ולמומחה לא ניתנה הזדמנות להגיב עליהן.

 

5. התובעת תוקפת את גוף חוות-הדעת ועדות המומחה בשני עניינים מרכזיים. באחד היא לומדת שחל אצלו "שינוי גרסאות" ובשני היא מייחסת לו שקר מכוון. אקדים ואציין שמדובר בטענות שווא שנטענו על סמך ציטוטים סלקטיביים מהפרוטוקול. אף שהטענות נטענו תוך ייחוס פגם מוסרי אישי לעד מומחה, לא הציגה אותן ב"כ התובעת למומחה בחקירתו הנגדית. היא לא נתנה לו הזדמנות להסביר את הדברים, להתמודד עם האשמותיה ולהגן על שמו הטוב.

 

6. טענת שינוי הגרסאות נוגעת לכך שהמומחה סבר שלתובעת לא נגרמה פגיעה ישירה בברך בעת התאונה, אלא רק פגיעה עקיפה. התובעת מלינה על שהמומחה מתעלם מדברים שהוא עצמו כתב - ש"היא סבלה מחתך באזור גיד הפיקה השמאלי" בתאונה, וגם שהיא "נפגעה בברכה השמאלית ע"י רכב שפגע בהם מהצד". היא טוענת, בניסוח שבדרך-כלל מייחדים לבעל-דין המעיד על עובדות, ש"בניסיון "להגן" על חוות-דעתו העלה "גרסה חדשה" שאותה מצא לנכון להעלות לראשונה במענה לשאלות ההבהרה". למעשה כאשר התובעת והמומחה משתמשים במילה "ברך", הם מתכוונים לדברים שונים. התובעת מכנה "ברך" את מכלול האיברים הנמצאים באיזור גוף מסויים ואילו המומחה (שיודע אנטומיה) מבחין בין איברים שונים הסמוכים זה לזה שלכל אחד שם משלו. הוא הסביר זאת במפורש, אך התובעת פשוט מתעלמת מההסבר האנטומי: "איזור גיד הפיקה זה מתחת לברך, זו לא הפיקה ולא פרק הברך עצמו". לא מדובר בשינוי גרסאות כלל. בהמשך גם הסביר המומחה את מסקנתו שהתובעת לא סבלה פגיעה ישירה בברך: "חתך בברך מפגיעה של מכונית שלא מתבטא בפגיעה בברך עצמה זה אמור להיות איזה שפשוף של המכונית ולא חבלה ישירה ורצינית". גם מהסבר זה התעלמה התובעת. בעוד שהתובעת נתפסת לתיאורים מילוליים שעניינם עצם המגע בין הרכב הפוגע והברך, עסק המומחה בהערכת תוצאת מגע זה, והשאלה האם סבלו הפיקה או פרק הברך עצמו מכה בתאונה. השימוש בביטויים "ישיר" ו"עקיף" מבטאים אצל שניהם עיסוק בשני עניינים שונים. לא מצאתי בעדות המומחה בעניינים אלה כל פגם.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ