ת"א 10792-07-10 כהן נ' פרי

בפני תביעה להצהרה על חבות בתשלום שכר טרחת עו"ד, המחושב על בסיס טובת ההנאה שצמחה ללקוח בעניין נשוא הייצוג.

התובעת, עו"ד בעיסוקה, ייצגה את הנתבע בסכסוך שנתגלע בין הנתבע לבין רעייתו דאז. בהסכם שכר הטרחה בין הצדדים נקבע שלתובעת ישולם שכר טרחה מוסכם בסך של 15,000$ ובנוסף גם 10% מכל זכות שיקבל הנתבע. כ- 3 חדשים לאחר תחילת הייצוג, בטרם נכרת כל הסדר ליישוב הסכסוך נשוא הייצוג, הפסיק הנתבע את התקשרותו עם התובעת והתקשר עם עורכי דין אחרים. מספר חדשים לאחר מכן גם נכרת הסדר פשרה בין הנתבע לרעייתו דאז.

במוקד המחלוקות נשוא תביעה זו עומדת טענת התובעת שלפיה בנסיבות הפסקת ההתקשרות עמה חייב הנתבע בתשלום שכר טרחתה הנוסף, הן לפי הסכם שכר הטרחה, הן נוכח ההישגים טרם הפסקת הייצוג והן בטענה לחוסר תום לב בהתנהלות הנתבע בקשר עם הפסקת הייצוג.

העובדות

1. התובעת הינה עורכת דין העוסקת בדיני משפחה ובעלת משרד למתן שירותי עריכת דין. הנתבע היה, במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, נשוי לגב' שרון פרי (להלן: "שרון").

2. במהלך ספטמבר 2009, או בסמוך לכך, עלו נישואי הנתבע על שרטון והוא בקש ייעוץ משפטי, כולל בקשר לביטול הסכם ממון מיום 17.5.98. הנתבע פנה לתובעת וביום 29.9.09 נכרת בין השניים הסכם שכר טרחה (להלן: "הסכם השכ"ט") המסדיר את ייצוג הנתבע בהליכים אשר ינוהלו בקשר עם הסכסוך המשפחתי אליו נקלע.

3. בהסכם השכ"ט נקבע כי התובעת תייצג את הנתבע בהליכים שונים הכוללים, בין היתר, תביעת רכוש, תביעה לביטול הסכם ממון, הליכי גירושין ואף תביעה בבית הדין לעבודה. כנגד מתן שירותי התובעת התחייב הנתבע בהסכם השכ"ט לשלם לתובעת "שכר טרחה מוסכם: 15,000$ + מע"מ" וכן סך של 350$ + מע"מ בגין כל דיון בבית המשפט מעבר ל- 4 דיונים.

   בהמשך הסכם השכ"ט, תחת הכותרת "תנאים מיוחדים", נקבע שבנוסף ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחה בשיעור של 17.5% מכל זכות שיקבל (להלן: "השכ"ט הנוסף").

    

4. ביום 30.9.09 הגישה התובעת, כב"כ הנתבע, תביעה כנגד שרון לבית המשפט לענייני משפחה ובה עתירה לשורה של סעדים בקשר עם הרכוש המשותף. בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת גם בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד ובו עתירה למניעת דיספוזיציה או משיכת כספים בידי שרון, אולם הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 15.10.09. בהמשך להגשת התביעה הראשונה, ביום 14.10.09, הגישה התובעת בשם הנתבע תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה, ובה עתירה לביטול הסכם הממון שבין הנתבע לשרון.

5. במהלך אוקטובר 2010 הוחרפו המחלוקות שבין הנתבע לשרון. כך ביום 1.10.09 נשלחו ממשרד התובעת מכתבי התראה בקשר עם זכויותיו של הנתבע בגין עבודתו בעסקי שרון ובני משפחתה וטענות על ביטול ייפוי הכח של הנתבע לפעול בחשבונות בנק שונים. כך ביום 9.10.09 נשלח לנתבע מכתב מחברת לאומי כארד ובו הודעה על ביטול כרטיס אשראי. כך ביום 13.10.09 נשלח לנתבע מכתב מאת ב"כ שרון ובו טענה שלנוכח הגשת התביעה עליו לפנות את ביתם המשותף בתוך 60 יום.

6. ביום 15.10.09 פנה הנתבע לתובעת בהודעת דוא"ל ובמסגרתה גם בקש לתקן את הסכם השכ"ט בכל הנוגע לשכ"ט הנוסף. התובעת נעתרה לבקשה וביום 15.10.09 ערכו הצדדים תיקון בכתב יד בהסכם השכ"ט ולפיו יועמד השכ"ט הנוסף שישולם לתובעת בגין הכספים שיקבל הנתבע על 10% + מע"מ.