ת"א 10532-11-11 מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום נ' קיטאי

1.בפני תביעה לפינוי ותביעה כספית בהתייחס למקרקעין שהתובע מנהל עבור רשות הפיתוח וקרן קיימת הידועים כחלקה 10 בגוש 39842 מגרש 705 לפי תוכנית 31/101/02/10, מושב "אשלים" (להלן: "המקרקעין"). על פי כתב התביעה נטען כי הנתבעת פלשה למקרקעין לפחות בשנת 2004, על פי הסכמה או הרשאה של גופים שלא היו מוסמכים לאפשר לה לקבל חזקה במקרקעין, ובדיעבד, היא ביקשה לרכוש בהם זכויות. הנתבעת ניהלה תכתובות ופגישות עם נציגי התובע על פני רצף של זמן, אך לא היה לכך קידום לקראת רכישת הזכויות. נטען, כי הכשל לכך נופל על כתפי הנתבעת ובהעדר הסדרת הזכויות כאמור נטען כי עליה לפנות את המקרקעין.

כן נטען שבמשך כל השנים הנתבעת אינה משלמת כל תשלום לתובע על המקרקעין.

2.הנתבעת לא חלקה שלפחות משנת 2004, היא מחזיקה במקרקעין. היא הקימה במקרקעין גן פסלים, הקימה סככות והניחה במקרקעין מבנים יבילים. האמנות שלה היא פיסול סביבתי. במקום היא מפעילה קבוצות ועורכת סדנאות.

בשלב שמיעת הראיות הנתבעת ויתרה על חקירת עדי התובע והודיעה שוויתור על החקירה לא ישמש כהודאה (עמ' 13 לפרוטוקול).

בחקירתה הנגדית היא אישרה שהיא מחזיקה במקרקעין וסימנה אותם במפה ואישרה שאין לה הסכם עם התובע (עמ' 14 לפרוטוקול). לטענתה, מי שהתיר לה לתפוס את המקרקעין הייתה האגודה והיא סברה שהיא ברת רשות של האגודה (עמ' 14 לפרוטוקול). היא אישרה שאין לה חוזה בכתב (עמ' 17 לפרוטוקול). המקרקעין משמשים את הנתבעת לצורך עיסוקה בתחום המשלב אמנות ותיירות. הנתבעת גם אישרה בחקירתה שלא שילמה לאף אחד מעולם על השימוש (עמ' 16 לפרוטוקול).

גרסת הגיבוי ע"י הגורמים המקומיים נתמכה בעד מטעמה, אליהו לביא, בן זוגה, המאשר שיש לנתבעת הסכם בעל פה עם המועצה, וזאת על פי דברים ששמע בפגישה שבה נכחו הנתבעת, ראש המועצה, ומנהל החברה הכלכלית (עמ' 17 לפרוטוקול). מעבר לעדות זאת, הנתבעת לא הצליחה להעיד את הגורמים הנוגעים בדבר שלטענתה, אישרו לה את השימוש במקרקעין.

3.מהדיון הראשון, ובמהלך ניהול התיק, כמו לפני הגשת התביעה, היו ניסיונות למצוא פתרון למצוקת הנתבעת, ובכלל זה, הקצאה מסודרת של שטח אחר, אך ללא הצלחה כעולה, בין היתר, מדברי עו"ד מנצור (עמ' 11 לפרוטוקול).

עד לתום שמיעת הראיות, הנתבעת עמדה על טענותיה מדוע יש לדחות את התביעה נגדה. בסיכומיה היא טענה, כי:

(א)לא הוכחה הפלישה, ולחילופין, לפי חוק סילוק יד, סעיף 4א, המנהל לא יכול לתבוע אחרי 9 שנים, גם אם יש פלישה;