ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
10481-12-13
04/03/2015
|
בפני השופט:
רונן אילן
|
- נגד - |
תובעת:
איסכור מתכות ופלדות בע"מ
|
נתבעים:
ע.כ עבודות בניה אקוסטיקה וגימור בע"מ
|
פסק דין |
בפני תביעה לתשלום חוב בגין אספקת סחורות. במוקד התביעה עמדה טענת הנתבעת לפיה התשלומים בגין כל סחורה שסופקה לה שולמו מראש, אלא שבפועל התברר שלא הובאה כל ראיה לתמיכה בטענה זו.
התובעת הינה חברה פרטית העוסקת במכר ברזל ופלדה. הנתבעת הינה חברה פרטית העוסקת בביצוע עבודות בנייה.
בין התובעת לבין הנתבעת נרקמו קשרי מסחר ובמסגרתם רכשה הנתבעת מהתובעת סחורות שונות בתקופה שמאוקטובר 2012 ועד ינואר 2013. בעסקאות אלו נשלחה הסחורה לאתר בו עבדה הנתבעת, אצטדיון "טדי" בירושלים, בליווי תעודות משלוח.
ביום 11.3.13 פנתה התובעת לנתבעת בכתב וטענה שלפי הרישום בספרי התובעת הצטבר לחובת הנתבעת חוב בסך של 115,640 ₪, אותו על הנתבעת לשלם בתוך 7 ימים. בעקבות פנייה זו ומגעים שהתקיימו בין הצדדים, העבירה הנתבעת לתובעת ביום 25.4.13 סך של 10,000 ₪. הנתבעת לא העבירה תשלומים נוספים, פניות שהועברו לנתבעת לא הביאו להסדר וביום 4.12.13 הוגשה תביעה זו.
לטענת התובעת, בהתאם לנהלי עבודתה נשלחו לנתבעת הצעות מחיר כתובות, אלו אושרו על ידי נציגי הנתבעת, ועל יסוד אישור זה נשלחו הסחורות לאותם יעדים לפי בקשת נציגי הנתבעת. כך, טוענת התובעת, נעשו מספר משלוחים והצטבר חוב לחובת הנתבעת. הנתבעת, כך נטען, הבטיחה לפרוע את חובה אך לא עשתה כן ומנהלה טען שנקלעה לקשיים. סך חוב הנתבעת לפי רישומי התובעת ובגין הסחורה שסופקה לנתבעת מגיע לסך של 105,640 ₪ ליום הגשת התביעה.
הנתבעת מאשרת שקיימה קשרים עסקיים עם התובעת ורכשה ממנה סחורה, אך מכחישה את קיומו של החוב נשוא התביעה. לטענת הנתבעת, נהלי העבודה בין הצדדים היו כאלו שבגין כל סחורה שהוזמנה מהתובעת שילמה הנתבעת מראש, ולכן לא יתכן שנוצר חוב כטענת התובעת. הנתבעת מכחישה את גרסת התובעת באשר לסחורות שסופקו ומדגישה כי תעודות המשלוח עליהן מתבססים תחשיבי התובעת כלל אינן חתומות ולא משקפות אספקת סחורה בפועל.
התובעת תמכה את גרסתה בתצהירו של מר קובי אולינקי, מנהל האשראי בתובעת, ובתצהירו של מר כפיר בורקא, איש המכירות שעמד בקשר עם הנתבעת. הנתבעת תמכה את גרסתה בתצהירו של מר עלי עודה, מנהל הנתבעת, אולם לדיון ההוכחות שנקבע לא התייצב כלל מר עודה להיחקר על תצהירו בלא כל הסבר ולפיכך נקבע בהחלטה ביום 17.2.15 שתצהירו לא יהווה חלק מחומר הראיות. כך, למעשה, הסתפקה הנתבעת בחקירת עדי התובעת ובראיות שהגישה התובעת ולא הציגה ראיות נוספות או תצהיר לתמיכה בטיעוניה.
בתום חקירת עדי התובעת ביום 17.2.15 ניתנה לב"כ הצדדים ארכה להגשת סיכומים בכתב.
מהראיות אשר הציגה התובעת, מתברר שהליך רכישת הסחורות על ידי הנתבעת נעשה כך שנציג התובעת העביר הצעות מחיר כתובות לנציג הנתבעת, נציג הנתבעת אישר את ההזמנות, והסחורה נשלחה לפי סיכום זה. כך הובהר בתצהירי עדי התובעת.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה שכל התקשרות שכזו הייתה כרוכה בתשלום מראש, אולם לא הובאה ולו ראיה אחת לביסוס טענה זו. לא הובא תצהיר לתמיכה בטענה ולא הובאו ראיות אחרות לתשלומים שנעשו, כביכול, מראש ולפני האספקה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת