ת"א 10091-09-14 כהן ואח' נ' אדרי ואח'

1.המבקשת 2 (להלן: "החברה"), חברה פרטית העוסקת בין היתר בשיווק הופעות של זמרים והפקות אירועים הגישה תביעה ע"ס 500,000 ₪ ביחד עם בעליה ומנהלה, המבקש 1, ירום כהן (להלן "כהן") כנגד המשיב עידו חיטמן (להלן "חיטמן") וכנגד ארבעה נתבעים נוספים. לטענת החברה וכהן, הנתבעים פרסמו כתבות המהוות לשון הרע והוצאת דיבה. כלפי חיטמן, עו"ד שייצג את הנתבע 1, נטען שהוא הכתיב את נוסח הפרסומים הפוגעניים ואף פעל לפרסומם, בהסתמך על הודעת מייל ששלח הנתבע 4 בתגובה לדרישת החברה לפרסום התנצלות (סעיפים 7, 43 לכתב התביעה, נספח 12 לכתב התביעה).

2.ביום 24.11.14 פנו החברה וכהן לחיטמן בדרישה ליתן תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי ותשובות לשאלון (נספח א' לבקשה). חיטמן הגיב לבקשה בטענה (ביחס לגילוי המסמכים הספציפיים) כי על מרביתם חל חיסיון עורך דין-לקוח. על כך גם חזר בדיון מיום 17.6.15 ועל כן קבעתי שההליכים המקדמיים בין הצדדים בתיק יושלמו, לרבות מענה על שאלונים ותינתן החלטה באשר לטענת החיסיון שחיטמן העלה.

3. הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ונובעים מהתפיסה כי החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך זה להתקיים "בקלפים גלויים". תנאי ראשון וברור לקיומה של חובת הגילוי הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה, על מנת לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות. נקבע כי הרלוונטיות של מסמך לעניין הגילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים... מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בעניינו של בעל דין, אין לגלותו (רע"א 7114/05 מדינת ישראל נגד חיזי, פורסם בנבו 11.12.07, רע"א 4243/05 בנק המזרחי המאוחד נגד פלץ, פורסם בנבו 14.8.05, רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד אזולאי, פ"ד מט (4) 54.

4. עוד נקבע כי הזכות לעיון וגילוי אינה בלתי מוגבלת, וכנגדה עומדות זכויות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013, עמ' 254). בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 נקבע כי "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שנותן עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם". ברוח דומה נקבע בסעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א- 1971 כי "אין עורך דין חייב למסור כראיה דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוחו או בינו לבין אדם אחר מטעם לקוחו ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח".

שאלת הקשר הענייני נבחנת על פי נסיבותיו של כל מקרה, ומדובר בחיסיון לטובת הלקוח ולא לטובת עורך הדין, ולא עורך הדין הוא שיכול לוותר עליו (ע"א 632/77 יוסף מוסקונה נגד גדעון מאור, פ"ד לב(2)321, עא 54665-06-12 יוסף שגב, עו"ד נגד כונס הנכסים הרשמי תל-אביב, פורסם בנבו 31.7.14).

5. בסעיף 3 לדרישת המשיבים, נדרש חיטמן לגלות בתצהיר את המסמכים הבאים:

3.1 "... המסמכים שניסח ושמהווים תגובות ו/או טיוטות של תגובות מטעם הנתבע 1 ו/או מי מטעמו לכתבות נשוא התובענה"

3.2 "מרשך נדרש להעביר את מסמך "נוסח התגובה" שהועבר אליו ע"י משה זיו (נתבע 4), ובכלל כל מסמך שקיבל מאת משה זיו בקשר לכתבות נשוא התביעה"

3.3. "מרשך נדרש להעביר כל פניה שקיבל מאת מאן דהו בקשר לכתבות ובפרט בקשר למתן תגובה לכתבות".

3.4. "מרשך נדרש להעביר כל פניה מאת מרשך לכל מאן דהוא בקשר לכתבות ובפרט בקשר למתן תגובה לכתבות".

6. לשיטת החברה וכהן, קיים ויתור משתמע של הנתבע 1 על החיסיון, נוכח העובדה שמדובר במסמכים אשר הועברו כולם ע"י חיטמן לצדדים שלישיים – גופי התקשורת שבהם פורסמו הכתבות והתגובות הפוגעניות, כפי שנקבע ביחס לויתור על חיסיון לגבי דברים שנאמרו בנוכחות אדם שלישי (ע"א 44/61 אהרון רובינשטיין ושות' בע"מ נגד מפעלי טכסטיל נצרת בע"מ, פ"ד טו (3) 1599). בכל מקרה נטען שאין לקבל את טענת החיסיון ביחס למסמכים שהועברו בין חיטמן לנתבע 4 שכלל לא היה לקוחו. חיטמן חזר וטען בתגובתו שהנתבע 1 לא ויתר על החיסיון, וכי אין להחיל על מקרה דנן את פסה"ד הנ"ל (בעניין רובינשטיין) שכן שם נקבע מפורשות שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עורך דין-לקוח.

7. אין בידי לקבל את עמדת החברה וכהן. ראשית, ברי כי לא "כל המסמכים" הנדרשים הועברו ע"י חיטמן לצדדי ג' – בפרט הטענה אינה סבירה ביחס למסמכים הנדרשים שהם בגדר טיוטות (סעיפים 3.1-3.2 לדרישה). יתרה מכך; המדובר במסמכים המתייחסים ישירות לשירות והייעוץ המשפטי הענייני שניתן על ידי חיטמן לנתבע 1 בהקשר לפרסומים נשוא התביעה, ולפיכך חל עליהם חיסיון. החיסיון גם חל על המסמכים שהועברו אליו מצד משה זיו, דוברו של נתבע 1, וזאת נוכח הלשון הברורה של סעיף 48(א) לפקודת הראיות, לפיה החיסיון חל גם לגבי מסמכים שהעביר אדם אחר מטעם הלקוח.

8. נוכח האמור, דין הבקשה להידחות.

אין צו להוצאות.