תת"ע
בית משפט השלום אשדוד
|
6676-05-14
01/01/0001
|
בפני השופטת:
רבקה שורץ
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשמים:
זקי כהן
|
| החלטה |
לנאשם יוחסה עבירה של התרת נהיגה לאחר (להלן: "הנהג") שאין לו רישיון נהיגה לסוג הרכב בו נהג בניגוד לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.
אין חולק כי, הנהג לא החזיק רישיון נהיגה ישראלי.
אין חולק כי, הנהג החזיק רישיון נהיגה פלשתינאי תקף.
אין חולק כי, הנהג – נהג ברכב הרשום בארץ שמספרו 6876356 בישראל (ברח' העבודה באשדוד).
אין חולק כי, לנהג לא היה היתר מאת מפקד כוחות צה"ל או שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיך לכך לנהוג ברכב שאינו רשום באזור.
גם אין חולק כי, בתיק תתע"א 1466-06-14 הורשע הנהג לאחר תיקון עובדות כתב אישום בעבירות על תקנה 8 ו- 578ב לתקנות התעבורה (נ/1).
מפרוטוקול הדיון בתיק 1466-06-14 (נ/1) מיום 30.12.14 עולה כי, הנהג מתגורר בישראל עם בני משפחתו – באשדוד, על פי אישורים כדין, לאחר שהורחק מ "האזור" בשל סיכון לחייו.
אזור מוגדר בתקנה 578 לתקנות התעבורה.
נטען ע"י ב"כ הנהג, באותו עניין, כי הנהג שבוי בידי החוק וכי אף שמעוניין לקבל רישיון נהיגה ישראלי או לקבל אישור להכניס רכב עם לוחית רישוי פלשתינאית לישראל אין הדבר מתאפשר לו לאור החלטה גורפת של מנהלת התיקים והקישור ובכך פוגעים בזכותו לנהוג בארץ על אף שיש לו רישיון נהיגה.
בא כח הנאשם טענה כי הנסיבות העובדתיות של המקרה, שאין חולק עליהן, אינן מגבשות עבירה לפי סעיף 10(ב) המיוחסת לנאשם בכתב האישום.
ב"כ הנאשם טענה כי מאחר שהנהג לא הורשע בעבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה אין מקום להאשים את הנאשם ואף לא להרשיעו בעבירה לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.
בשים לב לעובדות שאינן שנויות במחלוקת הפנתה ב"כ הנאשם לנוסח הוראה 578א לתקנות התעבורה וטענה כי מאחר שהנהג החזיק רישיון נהיגה פלשתינאי תקף ואין לו בעיה של גיל - התקיימו הוראות תקנות 188 – 190 לתקנות התעבורה אליהן מפנה תקנה 578א.
ב"כ הנאשם סבורה כי לכל היותר התקיימו יסודות עבירה לפי תקנה 578ב לתקנות התעבורה וכי העובדה שלנהג לא היה היתר משר התחבורה לנהוג ברכב שאינו רשום באזור – אינה מהוה הפרת תנאי ברישיון הנהיגה אלא אי החזקת תעודה מתאימה. מכאן, מבקשת ב"כ הנאשם להסיק כי אין רלוונטיות לתקנה 8 לתקנות התעבורה גם אם בחרה המאשימה להאשים את הנהג בעבירה זו ביחד עם סעיף 578ב במקום סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
ב"כ הנאשם טענה כי התכלית של סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה הייתה לא להתיר לאדם בלתי כשיר לנהיגה לנהוג ברכב והיא גורסת כי אין מקום להרחיב את גבולות הסעיף מבחינה פרשנית.
לעניין תקנה 8 נטען ע"י ב"כ הנאשם, כי זו נועדה להבטיח מילוי תנאים שנקבעו ברישיון נהיגה כמו למשל הרכבת משקפיים בעת נהיגה, או נהיגה ברכב אוטומטי ולא עם תיבת הילוכים ידנית למי שלא הוכשר לכך, וכי אין מקום להרחיב תחולת התקנה על הוראות אחרות, שהפרתן לא מהוה הפרת תנאי ברישיון הנהיגה.
מנגד, טענה ב"כ המאשימה כי בנסיבות העובדתיות שבפנינו התקיימו יסודות העבירה של סעיף 10 (ב) לפקודת התעבורה.
ב"כ המאשימה טוענת כי בנסיבות העובדתיות שבפנינו בהעדר אישור מפקד כוחות צה"ל לנהוג בתחום ישראל, ברכב שאינו רשום באזור, ניתן לומר כי הנהג נהג שלא בהתאם לתנאים ברישיון הנהיגה שלו ועל כן תיקנה את כתב האישום לתקנה 578ב ביחד עם הוראת תקנה 8 לתקנות התעבורה הואיל ובצד תקנה 578ב אין הוראה עונשית קונקרטית.