תת"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
4103-04-15
29/11/2015
|
בפני השופטת:
דלית ורד
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
אברהם אמבר
|
| הכרעת דין |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, עבירה בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - תקנות התעבורה).
העבירה הינה מסוג ברירת משפט. הנאשם הגיש בקשה להישפט וכפר באשמה.
מטעם התביעה העיד רס"מ שי קמחי (להלן – השוטר) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (ת/1). מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.
נסיבות המקרה עפ"י המצוין בדו”ח היו כדלקמן:
ביום 30.1.15 שעה 13:10, בעת שהשוטר רכב על אופנוע בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים בכביש 4 לכיוון צפון, נהג הנאשם במונית מסוג מרצדס מ.ר. 18-906-25 (להלן- המונית), בנתיב השלישי מימין, כששני הרכבים נסעו זה במקביל לזה, ללא רכבים שחצצו ביניהם. השוטר הבחין כי הנאשם החזיק ביד ימין בטלפון נייד בצבע שחור בצמוד לאוזן ימין, כשהשוטר נסע מרחק של 500 מטרים לערך לצד המונית, עד שהנאשם הבחין בו. השוטר הדליק אורות כחולים וסימן לנאשם לעצור בצד, תוך שמירת קשר עין רצוף עד לעצירת המונית. הראות הייתה טובה.
השוטר הסביר לנאשם את מהות העבירה, ובתגובה טען הנאשם: "קמתי מאבל, הוצאתי את המונית מהמוסך, אני לא עובד שלוש חודש, זה היה על רמקול."
בעדותו אישר הנאשם כי בעת שנהג במונית בכביש 4 הגיע השוטר מימינו והורה לו לעצור בצד. הנאשם טען כי לא נסע בנתיב השלישי מימין אלא בנתיב השני מימין, ועמד לעבור לנתיב הימני ביותר. לטענתו הכביש היה עמוס, וכלי הרכב נסעו בשיירות.
הנאשם אישר כי החזיק בטלפון הנייד, אך טען כי "יש מקום שמניחים את הטלפון, ואני לרגע הרמתי אותו כי נכבה הטלפון, הסתכלתי שהוא כבוי, ולא שמתי אותו על האוזן. הטלפון התכבה, כשהרמתי אותו הוא היה כבוי, לא בפעולה בכלל, רציתי להרים אותו ולשים אותו במקום אחר, כדי שלא ייפול לי, זה עושה נזק לטלפון" (פרוטוקול עמ' 5 שורות 19-22). הנאשם הוסיף בחקירתו הראשית כי לשוטר לא הייתה אפשרות להבחין בו היות המונית גבוהה מהרגיל, חלונותיה היו סגורים ומותקנים בה אף וילונות לנוסעים.
בחקירתו הנגדית אישר הנאשם " אני קמתי מאבל של אמא שלי, הוצאתי את הרכב מהמוסך בראשון לכוון הבית שאני גר בקריית אונו, לא עבדתי שלושה חודשים, בגלל המצב של אמא שלי שחלתה" (פרוטוקול עמ' 6 שורות 4- 6).
כשנשאל הנאשם אם מסר לשוטר שהטלפון היה על רמקול, השיב הנאשם, " אני לא דיברתי בטלפון, אבל אם כבר אני מדבר אז זה על רמקול" (פרוטוקול עמ' 6 שורה 8).
לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, ולאחר שהזהרתי עצמי מפני הרשעה על סמך עדות יחידה, באתי לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. אלו טעמיי:
1. הנאשם העיד בחקירתו הראשית כי במועד האירוע נהג בכביש 4, ואף אישר כי החזיק בטלפון