תת"ע 3535-10-14 מדינת ישראל נ' ברכה

הנאשם זכאי מחמת הספק.

1.נגד הנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס המייחסת לו עבירה של שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית בעת תנועת הרכב. הנאשם כפר במיוחס לו.

2.במסגרת פרשת התביעה העידו 2 שוטרים. השוטרת ורד אבידן- פסח, עורכת הדוח ובן זוגה למשמרת השוטר אדהם חרב ( להלן בהתאמה: "השוטרת" ו-"השוטר"). בעדותה טענה השוטרת כי נסעה עם ניידת על רחוב יגאל אלון באור יהודה, מרחק משמעותי לפני כיכר המאפשרת פנייה לשד' בר לב. בכיוון נסיעת הניידת היו 2 נתיבי נסיעה שהתמזגו בנקודה מסוימת לכלל נתיב אחד. במועד הרלוונטי הבחינה השוטרת ברכב שעצר בנתיב השמאלי מבין 2 הנתיבים, סמוך לנקודת המיזוג בין הנתיבים ( להלן: "הרכב הראשון"). הניידת נעצרה והשוטרת הבחינה כי הנהג אוחז טלפון נייד. הנהג נשאל מדוע הוא מחזיק בידו טלפון, השיב כי הוא מחפש רחוב מסוים והצטווה להמשיך בנסיעה. לטענת השוטרת, לא ראתה באותו מקרה בסיס לרישום דוח לנהג הרכב הראשון. או אז, הבחינה השוטרת במראת התשקיף בניידת ברכב הנאשם מגיע מאחור כאשר הוא אוחז בידו טלפון נייד ומצלם באמצעותו, תוך כדי תנועת הרכב ( ע' 7 ש' 5-6). לאחר דין ודברים במהלכם הטיח הנאשם בשוטרת כי תיעד אותה מבצעת עבירה נרשמה לנאשם הודעת תשלום קנס נשוא הדיון.

3.השוטר העיד אף הוא. בעדותו ציין כי הניידת הגיע אל הכיכר. השוטרת עצרה אזרח והעירה לו על עבירה שביצע ואז זיהתה השוטרת את הנאשם מחזיק טלפון בידו. השוטר לא היה יכול לומר היכן במדויק התנהל הדין ודברים בין השוטרת לבין נהג הרכב הראשון אם כי הוא סבר שהדבר היה בכיכר (ע' 13 ש' 6-7). השוטר ציין כי לא הבחין בנאשם מבצע את העבירה המיוחסת לו או מהיכן הגיע הנאשם. לדבריו הבחין לראשונה ברכב הנאשם כאשר זה עמד מול הניידת והנאשם הטיח בשוטרת כי ביצעה עבירת תנועה.

4.במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם. הנאשם אישר כי צילם את השוטרת מבצעת עבירת תנועה של חסימת נתיב אולם התיעוד בוצע כאשר מנוע הרכב מונע והרכב סטטי.

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלתי את העדויות בתיק זה הגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק.

6.תחילה יש להבהיר כי הגם ששני שוטרים היו שותפים במקרה זה לאכיפה הרי שגרסת המאשימה בנוגע לביצוע העבירה המיוחסת לנאשם מבוססת אך ורק עד עדותה של השוטרת והמסמכים שרשמה שכן אין חולק כי השוטר לא הבחין בביצוע העבירה. כאשר מדובר בהרשעה המבוססת על עדות יחידה, חובה על בימ"ש להזהיר עצמו ולבחון ביתר קפדנות את הגרסה עליה מבוקש להשתית הרשעה בפלילים. בדיקה של גרסת השוטרת והשוואתה לגרסת השוטר ואף למסמכים שהשוטרת עצמה ערכה מעלים תמיהות באופן כזה שלא ניתן לקבוע לאורם כי ניתן לסמוך על גרסה זו – כעדות יחידה – לצורך הרשעה בפלילים.

7.בחינת גרסתה של השוטרת תיערך ביחס לארבע סוגיות שידונו להלן: הראשונה, היכן הבחינה השוטרת בנאשם מבצע עבירה?; השנייה, מדוע לא נרשם לנהג הרכב הראשון דוח על שימוש במכשיר טלפון נייד; השלישית, מצב כלי הרכב בזירה בעת שהשוטרת הבחינה, לטענתה, בנאשם מבצע את העבירה המיוחסת לו; הרביעית, האם השוטרת הבחינה בנאשם כאשר הוא עושה שימוש בטלפון ומהו השימוש בו הבחינה?

מיקום ביצוע העבירה על ידי הנאשם –