אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 3472-07-15 מדינת ישראל נ' חנא גנטוס

תת"ע 3472-07-15 מדינת ישראל נ' חנא גנטוס

תאריך פרסום : 29/06/2016 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום עכו לתעבורה
3472-07-15
03/06/2016
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
חנא גנטוס
החלטה
 

 

בתיק זה מיוחסת לנאשם עבירה של שימוש בטלפון בעת נהיגה, בניגוד לתקנה 28(ב') לתקנות התעבורה.

 

אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות. לפי גרסת הנאשם עצמו: "אני מורה נהיגה, מי שעשה שימוש בטלפון זו התלמידה. אני איפשרתי לה מאחר והיא היתה צריכה לעשות שיחה קצרה מאד, בקשר להסעה של הילד. אני שלטתי על הרכב ולא היה סיכון." הנאשם חזר על הדברים בדיון מיום 1.6.

 

המאשימה סבורה שיש לייחס לנאשם את העבירה מכוח תקנה 223(ג') הקובעת כי מורה נהיגה אחראי לקיומן של תקנות התעבורה בעת ההוראה. לפיכך, אם בוצעה – בהיתר של המורה – עבירה בידי התלמיד, אחראי עליה המורה.

 

הנאשם טען כי אין כל סיכון בהתנהגותו. הוא הסביר כי הוא המשיך לשלוט על הרכב ולנהוג בו ממקום מושבו, וכי אין בכך סיכון "אמרתי לה לעזוב את ההגה והדוושות ותעני ותגידי שאת תוך חצי שעה בבית".

 

ראשית, יש להצטער כי מורה לנהיגה סבור כי בעת ישיבתו במושב הימני של הרכב, מרוחק מהגה, הוא מצוי בשליטה מלאה על הרכב כך ש"אין כל סיכון". אם מורה לנהיגה אינו מבין את הסיכון שבכך, כיצד יש לצפות כי יעביר לחניכיו את הצורך בזהירות, ריכוז ומוכנות בשעת הנהיגה?

 

שנית, מעבר לסיכון עצמו, סבורני כי מורה נהיגה אשר מתיר לתלמידה לבצע שיחה תוך כדי נהיגה חוטא אף בחינוכה, ומעביר לה מסר כי מותר להשתמש בטלפון בשעת הנהיגה.

 

הנאשם טען כי מדובר היה בשיחה דחופה ולא ניתן היה לעצור את הרכב. אינני יכול לקבל טענה זו. אף שיחה אינה דחופה ברמה כזו שלא ניתן לדחותה בכמה שניות עד שיגיע הרכב למקום בו ניתן לעצור בבטחה, ואף אם המתקשר היה מנתק , יכולה הייתה התלמידה להתקשר אליו חזרה מאחר וידעה היטב שהוא עומדת לקבל שיחה "מההסעה של הילד".

 

עם זאת, מצאתי לנכון שלא להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, אלא בעבירה על סעיף 16 ב' לפקודת התעבורה. סבורני כי מרגע שקיים סעיף ספציפי המתייחס לעבירה בידי מורה לנהיגה, מן הראוי כי ייעשה בו שימוש ולא תיוחס עבירה על התקנות מכוח האחריות הכללית שבתקנה 223(ג').

 

באשר לעונש הראוי, סברתי כי מן הראוי להטיל על הנאשם פסילה מותנית, אולם מאחר והמאשימה לא עתרה לכך לא אעשה זאת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ