אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תת"ע 1229-11-09 מדינת ישראל נ' איילה אווקה

תת"ע 1229-11-09 מדינת ישראל נ' איילה אווקה

תאריך פרסום : 22/12/2015 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום פתח תקווה
1229-11-09
12/12/2015
בפני השופטת:
רות וקסמן

- נגד -
המבקש:
וורקו אקווה איילה
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה
 

 

לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 12.11.09 ע"י כב' השופטת רחל טאובר ז"ל, בהעדר התייצבות המבקש, ובו הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ברכב בהיותו שיכור, כשבדגימת אוויר נשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 840 מיקרוגרם, העולה על המידה הקבועה, בניגוד לסעיפים 62(3) ו-64ב(א) לפקודת התעבורה, ונגזרו עליו קנס בגובה 1,000₪, פסילה בפועל לתקופה של 24 חודשים ופסילת רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

טענות הצדדים

לטענת ב"כ המבקש, במעמד עצירת המבקש על ידי המשטרה, הודיע לו השוטר כי יקבל את כתב האישום והבקשה לפסילה עד תום ההליכים בדואר וכי אין צורך שיתייצב בתאריך המצוין בהזמנה לדין, וזאת לאחר שהתייעץ עם קצין המשמרת אשר הורה לו להודיע על כך למבקש. לדבריו, למבקש לא היה מושג כי משמעות אי התייצבותו הינה שפיטה בהיעדרו וגזירת דינו. רק לאחר שנשפט קיבל הודעה על כך לביתו, וכשקיבל לא היה פנוי להתמודד עם השלכות גזר הדין, שכן משפחתו שרויה במצב כלכלי ואישי מורכב מאד, ולא נותר לו אלא לקבל את הדין.

ב"כ המבקש ציין כי המבקש בן 26, משפחתו ברוכת ילדים, מצבה הכלכלי של המשפחה קשה ולה חובות בהוצאה לפועל, ואחד מאחיו סובל ממחלת נפש. המבקש השתחרר מצה"ל עקב מצבה הקשה והמורכב של משפחתו ועובד סביב השעון בכדי לסייע להוריו.

לבקשה צורף תצהיר המבקש, העתק פרוטוקול מדיון שהתקיים בפני רשם ההוצאה לפועל ביום 5.1.14, העתקי תעודות שהייה במעון מתאריכים 11.10.11 ו-25.10.11, העתק טופס פניה לביטוח לאומי, העתק מכתב לוורקו ארגנאו מלשכת הפסיכיאטר המחוזי מיום 17.1.10.

 

המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שהבקשה לא מקימה כל עילה לביטול פסק הדין, וציינה כי מדובר בפסק דין מיום 12.11.09 ואין כל הצדקה לשנותו או לבטלו. מצב כלכלי או חובות כספיים אינם עילה לביטול פסק דין.

 

דיון והכרעה 

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), קובע את אמות המידה המנחות את ביהמ"ש בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין. הסעיף קובע שני טעמים, שאינם מצטברים, המצדיקים ביטולו של פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם למשפטו או לחילופין גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי: "בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".

א. בחינת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

טענת המבקש כי השוטר הודיע לו כי יקבל את כתב האישום והבקשה לפסילה עד תום ההליכים בדואר וכי אין צורך שיתייצב בתאריך המצוין בהזמנה לדין נראית תמוהה בעיני.

מעיון בהזמנה לדין וכתב האישום, עולה כי זו נמסרה לידי המבקש ביד, מצוין בה במפורש מועד הדיון והשעה וכן מופיעה חתימתו על גביה. אני סבורה כי המבקש לא היה חותם על ההזמנה לדין אם לא היה מבין אותה, ואם לא היה ברור לו אם עליו להתייצב לדיון, לאור דברי השוטר, כטענתו, ומה המשמעות של אי התייצבותו, יכול היה לברר זאת מול השוטר, או מזכירות בית המשפט או לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, כפי שידע לעשות זאת כעת. לפיכך, אין מחלוקת כי המבקש זומן כדין, ומהטעמים השמורים עימו לא התייצב לדיון.

 

בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי, אמנם לכל אדם זכות ליומו בבית המשפט, אולם זכות זו אינה מוחלטת, ויכול שהתנהגותו של הנאשם תותיר את בית המשפט ללא ברירה ויצטרכו לדון בעניינו גם בהעדרו. הוראות החוק בעניין מתן פסק דין בהעדר אינן בעלות גוון טכני, אלא בבסיסן עומדים שיקולים מהותיים ביותר. הן נועדו למנוע מצבים בהם יוכל נאשם לסכל או לעכב את ההליך באמצעות אי התייצבותו לדיון בעניינו. מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך שהמשפטים ינהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם וכי לא יתפתח או יתרחב הנוהג של דחיות מיותרות או של דיון כפול שלא לצורך, שיש בהם כדי להעמיס על קופת הציבור ועל בתי המשפט עומס נוסף. משלא מתייצב הנאשם לדיון אליו זומן כדין וכשאין בידו שום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, אין הוא יכול להלין אלא על עצמו. (רע"פ 2586/10 אלי אסולין נ' מדינת ישראל פס"ד מיום 21.4.2010, פורסם במאגרים המשפטיים; רע"פ 8445/07 אברהם קדוש נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים; רע"פ 8333/09 פיראס חביבי נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים).

 

ב. בחינת גרימת עיוות דין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ