תת"ח 7983-11-13 מדינת ישראל נ' חיון

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 1.6.2014 בהיעדר התייצבות הנאשם (להלן: "המבקש") אשר הורשע בהעדרו בביצוע לש הפלגה בכלי שיט ללא רישיון שיט – עבירה לפי תקנה 39א(ב) לתקנות הנמלים (בטיחות השייט) התשמ"ג -1982 (להלן: "תקנות הנמלים"), ודינו נגזר לשלם את הקנס המקורי שהושת עליו סך 3,200 ₪ תוך 60 ימים וחתימה על התחייבות בסך 6,400 ₪.

המבקש נועץ נימוקיו בשלוש טענות. ראשונה, בבקשתו לדחיית הדיון אותה הגיש סמוך למועד הדיון, שנייה, בפנייתו למשיבה טרם הגשת כתב האישום לביטול הקנס המנהלי, ושלישית, נטען כי בממצאי הבדיקה שנערכה על ידו הוא מצא כי רישיון השייט ורישיון המשיט שלו היו בתוקף במועד ביצוע העבירה, לכאורה, אלא שבזמן שנתפס משיט את כלי השייט אלו נמצאו ברכבו ומאוחר יותר, כמספר דקות הציג אותם למפקח.

המשיבה בתגובתה הראשונה והקצרה יש לומר, בקשה לדחות הבקשה בטענה שאין בבקשה ממש ונמצאו סתירות בטענות המבקש. בהחלטתי מיום 24.6.2014 התבקשה המשיבה להגיש תגובה מפורטת ביחס לטענות המבקש וזו הוגשה ביום 1.7.2014 ובה נטען כי רישיון השייט במועד ביצוע העבירה לא היה בתוקף ביום ובשעת ביצוע העבירה, האגרה שולמה על ידי המבקש בחלוף כשעה לאחר ביצוע העבירה והוצגה לשוטר לאחר מכן, ולא "מספר דקות" כנטען. בתימוכין לאלה צורף מכתב המבקש מיום 8.8.2013 הממוען למשרד התחבורה / רשות הנמלים והספנות המדבר בעד עצמו.

לאחר שעיינתי במסמכי התיק, בבקשה ובתגובה לה מצאתי כי דין הבקשה להידחות. יוער, כי דינה של הבקשה היה להידחות על הסף בשל העדר תצהיר בתמיכה לטענות העובדתיות, אולם לפנים משורת הדין לא עשיתי כן ומצאתי לדון בבקשה לגופה.

באשר לאי התייצבות המבקש לדיון ביום 1.6.2014 – בקשתו לדחיית הדיון הוגשה יום קודם (ביום 30.5.2014) וסמוך לפני הדיון, משלא ניתנה החלטה על גבי הבקשה היה עליו להתייצב. המבקש וסנגורו שניהם לא התייצבו והעמידו את בית המשפט בפניי עובדה מוגמרת. מכאן ובהעדר כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, לא ניתן לומר כי זכותו קופחה, יומו ניתן לו.

באשר ליתר הטענות, טען המבקש "מבדיקה שערך המבקש רישיון השייט ורישיון המשיט אשר היה בידו הינו בתוקף למועד ביצוע העבירה לכאורה. למצער בעת שהפקח הימי דרש במסמכים אלו, מסמכים אלו לא היו בגופו של המבקש, אלא ברכבו" (סעיפים 3-4 לבקשה), והוצג למפקח "מספר דקות" לאחר האירוע. אף אם אניח לטובתו של המבקש כי כך הם הדברים, הרי תקנה 39 א(ב) לתקנות הנמלים קובעת באופן מפורש כי רישיון השייט צריך וימצא בכלי השייט עצמו וכלשון התקנה: "לא ישיט אדם כלי שיט ישראלי אלא אם כן רישיון השיט נמצא בכלי השיט" מכאן שנמצא שהמבקש על פי הודאתו שלו – לא החזיק את הרישיונות בסירה בשעת הפלגה ודי היה בכך.

אוסיף כי בניגוד לעולה מהבקשה, נמצא במכתב מיום 8.8.2013 הממוען לרשות הנמלים והספנות כתב וציין המבקש: "לאחר בדיקה שערך השוטר ברישיונותיי הודיע לי כי רישיוני לא בתוקף. לאחר שהתבוננתי גם אני ראיתי שאכן נמצא ברשותי כרטיס רישיון פלסטיק שאינו בתוקף ... לאחר 10 דקות הצגתי בפניו רישיון בתוקף" . אכן כטענת המשיבה, קיימת סתירה מהותית בין הנטען בבקשה לפניי לבין העולה ממכתב בקשה של המבקש בניסיונו להביא לביטול הקנס. זאת ועוד, המבקש לא סמך בקשתו באסמכתאות וכל טענותיו בעלמא כשהן סותרות את עצמן.