תתע"א 7193-02-14 7194-02-14 מדינת ישראל נ' עטור ממדוח

בתיקים אלה הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא מלווה בהיותו נהג חדש, עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה ואי ציות לאות עצור של שוטר.

מדוחות הפעולה של השוטרים עולה כי רכבו של הנאשם נצפה על ידם נוהג במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי הדרך. השוטר אלקובי כרז לו לעצור, וכאשר הבחין בו הנאשם, הגביר מהירותו וניסה להמלט מהמקום "בנסיעה מטורפת". תוך כדי נסיעה איבד הנהג את השליטה על הרכב, פגע במעקה הבטיחות אך המשיך בנסיעה, כאשר השוטר בעקבותיו, עד אשר הצליח הנאשם לחמוק מהשוטר תוך נסיעה מהירה וסיכון משתמשי הדרך.

השוטרים זיהו את הנאשם כבעל הרכב הגיעו לביתו והזמינו אותו לחקירה. הנאשם הגיע לתחנת המשטרה לאחר זמן קצר, סיפר כי ברח מהם מאחר ופחד מהמשטרה וביקש סליחה. בחקירה מסר הנאשם:

"שמעתי צופר של משטרה ואז ברחתי ולא עצרתי... ברחתי כי לא היה לי מלווה באוטו ואני נהג מזה חודש וחצי בלבד... בקשר לעקיפות אתה צודק, בגלל שהם השוטרים היו אחרי פחדתי והמשכתי לברוח... אני בחור טוב, וזה קרה ולא האמנתי שזה קורה".

למרות הודאתו המיידית בעבירות בתחנת המשטרה, כפר הנאשם בפניי בעבירות המיוחסות לו, למעט בעבירה של נהיגה בלא מלווה והתיק נקבע לשמיעת ראיות. הנאשם וסנגורו לא התייצבו לישיבה זו ביום 20.11.14 בה נשמעו עדי התביעה, ובסיומה הורשע הנאשם והוצא כנגדו צו הבאה. בהמשך ביקש הסנגור דחייה בנסיון להסדר, לרבות תיק נוסף שהוגש כנגד הנאשם בגין אירוע תאונה מאוחר יותר. לבסוף טענו הצדדים לעונש ביום 27.10.15, מבלי שהאישום בגין התאונה צורף לתיק זה.

חומרת המעשים שביצע הנאשם היא בקצה העליון של העבירות המיוחסות לו. אין המדובר אך באי ציות להוראות שוטרים או עקיפה מסוכנת, אלא בנהיגה פרועה בכביש ציבורי, התנהגות הגובלת בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אשר לו הייתה מיוחסת לנאשם במקרה דנן היה מובא בפני בית המשפט המחוזי והעונשים בגינה הינם בדרך כלל של מאסרים לתקופות ממושכות.

כפי שכבר ציינתי לא אחת, בעבירות מסוג זה אין בדרך כלל מקום להקלה והתחשבות ומן ההכרח להעביר בפסק הדין מסר ברור, תקיף וחד משמעי לפיו נהג שנמלט משוטרים, ייענש בחומרה. התנהגות מסוג זה מהווה גם זלזול בשלטון החוק ופריקת עול וגם מסכנת את הציבור. מרדף משטרתי אחרי נהג בורח מסכן לא רק את הנהג עצמו השוטרים, אלא גם אזרחים תמימים הנקלעים לזירה, ואירועים דומים בעבר כבר גבו לא אחת קורבנות מצד משתמשי דרך שאין להם דבר עם המרדף עצמו.

לפיכך, סבורני כי מתחם הענישה לעבירות מסוג זה הינו של מאסר בפועל לתקופה שבין מספר חודשים ועד שנה, לצד פסילה ממושכת של רשיון הנהיגה ועונשים מותנים.

במקרה דנן, מדובר בבחור צעיר, אשר הודה מיידית – לפחות בתחנת המשטרה - באירוע והסביר את התנהגותו בבהלה ופחד מהשוטרים. לנאשם אין עבירות קודמות בתחום הפלילי או בתחום התעבורה – עם זאת אין להתעלם מכך שהוא החזיק ברשיון רק חודש וחצי בטרם האירוע , כך שבוודאי שלא ניתן לומר שעברו מלמד על נהיגה זהירה בדרך כלל. מנגד, למרות הודאתו במשטרה כפר הנאשם באחריות לאירוע בפניי משום מה ואף בחר שלא להתייצב לישיבה לשמיעת הראיות. עוד ראיתי לנכון להביא בחשבון לחומרה כי הנאשם האין לנהוג כפי שנהג למרות שהוא מחזיק ברשיון נהיגה זמן קצר בלבד ומטבע הדברים אינו נהג מנוסה ומיומן.