תשבי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

תמצית העובדות הצריכות לענייננו

1.בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) 29.8.13.

2.המערער, יליד 1937, עבד כמפעיל טרקטור במכרות הנחושת בתמנע, ונפגע בגבו. המשיב הכיר בפגיעתו כמחלת מקצוע, החל מיום 1.6.12. בגין נכותו זו הוענקה לו 10% נכות.

3.בשנת 2012 הגיש המערער תביעה לבדיקה מחדש, מכח תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

וועדה לעררים מיום 31.1.13 ביצעה למערער בדיקה קלינית, וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

4. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית דין זה (ב"ל 13357-02-13). פסק דין שניתן בערעור בהסכמת הצדדים (להלן: "פסק הדין"), הורה לוועדה לפעול כדלקמן:

"הוועדה תתייחס לבדיקות ההדמיה - בדיקת ה – EMG מיום 30.7.12 ולבדיקת CT מיום 14.2.12. לאור הממצאים בבדיקות האמורות, הוועדה תשקול שוב את הנכות המתאימה בהתאם למכלול תלונות המערער".

5. ביום 29.8.13, התכנסה הוועדה בעקבות פסק הדין וקבעה כדלקמן:

" ... הוועדה שמעה בקשב רב וכמו כן עיינה במסמכי התלונות של המערער. בהקשר לבדיקת ה-CT הוועדה עיינה בבדיקת ה-CT מיום 14.2.14. על פי הפיענוח הודגמה עמדה לורדוטית תקינה ועקמת קמורה לצד ימין.בנוסף, הודגמו בלטי אונולוס בכל הגבהים והיצרות פורמן ימני בגובה L1-2. הוועדה עיינה בבדיקת EMG מ- 30.7.12 שמסקנותיו סימנים של רדיוקלפוטיה כרונית דו"צ L3 L4 L5. יש לציין שבבדיקה קלינית של המערער לא נמצא חסר מוטורי, אטרופיה של השרירים או תנועות לא רצוניות שיכולים להעיד על פגיעה מוטורית. כמו כן לא נמצאו ירידה ברפלקסים, פיקה ואכילס או הפרעה תחושתית בפיזור של השורשים. אין ספק שהנכות נקבעת על פי הממצאים הקליניים ולא לפי תוצאות בדיקות אלקטרופיזיוליגה או CT שאין בדיקות עזר התומכות או גורעות מהממצאים הקליניים... אין החמרה".

(סעיף 21 לפרוטוקול).

6.על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טיעוני הצדדים

7.לטענת המערער, שגתה הוועדה הרפואית בקבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, זאת מאחר וקיים שוני בין ממצאי הבדיקות ההדמייתיות והבדיקה הקלינית שערכה הוועדה למערער עת נקבעו לו 10%, לעומת מצבו בעת החלטת הוועדה נשוא הערעור. הוסיף המערער וטען, כי שגתה הוועדה בכך שכלל לא בדקה את המערער, בפרט בשים לב לזמן שחלף מאז שערכה הוועדה בדיקה קלינית למערער (31.1.13).

8.לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן. המשיב הוסיף כי על הוועדה מוטלת היתה החובה לפעול בהתאם להוראות פסק הדין, ולא מעבר לכך.

דיון והכרעה

9.כאשר עניין מסויים מוחזר לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין ולפעול על פי הנחיותיו. במקרה של ערעור חוזר על החלטת הוועדה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע נא/29 – 01 פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד (1) 160 (1992); עב"ל 114/07 עורקבי נ' המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 8.1.08).

10.לאחר שעיינתי בהוראותיו של פסק הדין מחד, ובהחלטת הוועדה מאידך, וכן בטענות הצדדים, מצאתי, שהוועדה מילאה אחר הוראותיו של פסק הדין במלואן.

11.פסק הדין, הורה, כאמור, לוועדה, להתייחס לבדיקת ה – EMG מיום 30.7.12 ולבדיקת CT מיום 14.2.12, ולשקול מחדש את עמדתה לאור הממצאים בבדיקות אלה, ובשים לב למכלול תלונות המערער.

12. הוועדה פעלה בהתאם למצוות פסק הדין, שמעה את תלונות המערער, נתנה דעתה לבדיקות ההדמייה, ופירטה בהרחבה את ממצאיהם. עם זאת, קבעה הוועדה, כי אין בממצאים אלה כדי לשנות מעמדתה לפיה לא חלה החמרה במצבו של המערער, זאת נוכח ממצאי הבדיקה הקלינית, שנערכה למערער ביום 31.1.13.