הרקע העובדתי וההשתלשלות הדיונית:
1. המנוחה, ציפורה כרמלי ז"ל הלכה לבית עולמה ביום 27/04/08 כשהיא בת 81, והותירה אחריה בת ובן, שהם הצדדים להליך זה.
2. ביום 05/09/07 חתמה המנוחה על טופס הקדשת הגוף לצרכי מדע ולהוראה, הטופס נחתם בנוכחות שני עדים, האחד, רופא המשפחה של המנוחה, והשניה גם היא רופאה, ידידת משפחה, אשר אישרו כי הם מכירים באופן אישי את הגב' ציפורה כרמלי, וכי היא חתמה בפניהם על מסמך הנ"ל בהיותה בדעה צלולה ובהכרה מלאה, מרצונה החופשי והטוב.
3. לטענת התובעת, בתה של המנוחה, שהיתה בקשר רציף עמה עד ליום פטירתה, היתה המנוחה צלולה בדעתה עד לרגעיה האחרונים, והסכמתה לתרומת גופתה נעשתה מדעת. התובעת מציינת כי המנוחה אף היתה חתומה במהלך חייה על כרטיס אדי לתרומת איברים והשקפת עולמה היתה חילונית.
4. בתאריך 27/04/08, יום פטירתה של המנוחה בבית החולים מלבן בנתניה, שוחחה התובעת עם אחיה (הנתבע) במהלכה הודיעה לו על פטירת אמם וביקשה לקיים את משאלתה לתרום את גופתה למדע.
הנתבע, אשר עד לאותה שיחה לא ידע על כוונותיה אלו של אמו, התנגד לכך נחרצות.
הנתבע התייצב בבית החולים, הזמין את חברת קדישא וביחד מנעו הם את העברת המנוחה. צוות בית החולים הזמין שוטרים, אשר הרחיקו את הנתבע ואת אנשי חברה קדישא מהמקום.
5. הנתבע, אשר לטענת התובעת, ניתק את הקשר עם אמו בשנה האחרונה לפטירתה, ולאחרונה החל לחזור בתשובה, הנו בעל השקפת עולם המנוגדת בתכלית להשקפת עולמה החילונית של המנוחה, ומטעם זה, מתנגד הוא לתרומת הגופה למדע. בשל כך, הוא אף פנה לגורמים ואירגונים דתיים על מנת שיפעילו לחץ על התובעת ועל באת כוחה לחזור בהן מכוונתן לתרום את הגופה כמצוות המנוחה, ולהורות על קבורתה.
6. ביום 01/05/08 הגישה התובעת בקשה דחופה לביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז למתן סעדים זמניים שיאפשרו העברת גופת המנוחה מבית החולים מלבן בנתניה לאוניברסיטת ת"א, לשם שימורה.
בדיון בפני כב' נשיאת ביהמ"ש המחוזי, השופטת הילה גרסטל, הוצג על ידי ארגון זק"א מסמך שבו מתבקש ביהמ"ש לשחרר הגופה לקבורה- ובתמורה מתחייב הארגון להשגת תורם חלופי.
7. התובעת טוענת כי הצעה זו לא זו בלבד שפוגעת ברצון המנוחה, אלא מהווה, למעשה, מסחר בגופות אדם, בעוד שכל רצונה של התובעת הוא למלא אחר משאלת אמה ולקיים את רצונה האחרון.
- במהלך הדיון, הסכימו הצדדים לאמץ את המלצת כב' הנשיאה לפיה הגופה תועבר לאוניברסיטת ת"א ותישמר בטכניקות המקובלות, בלא שיעשה בה שימוש כלשהו, עד להחלטה סופית של ביהמ"ש לענייני משפחה.
הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית והתיק הועבר לביהמ"ש לעניני משפחה משהצדדים למחלוקת המשפטית הנם בני משפחה, ועילת התביעה הנה סכסוך בתוך המשפחה (ראה רע"א 6588/99
חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337, 342).
9. התיק הובא בפני ביום 12/05/08 ונשלח בו ביום לתגובת הנתבע בתוך 48 שעות. משלא התקבלה תגובתו של הנתבע, נעשתה פניה טלפונית למשרדו של ב"כ לבירור העיכוב במתן התגובה. ב"כ הנתבע מסר כי איננו מייצג עוד את הנתבע, וכי הנתבע יגיש עמדתו באופן עצמאי.
ביום 15/05/08 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר תגובת הנתבע. בבקשה זו מבקשת התובעת להורות על קיום בקשת אמה ולאפשר לאוניברסיטת ת"א לעשות שימוש בגופה השמורה אצלה. כן מבקשת היא לאסור על כל גורם דתי לקבור את הגופה בקבורה דתית, ולהשית על הנתבע פיצוי על הסבל שנגרם לה בגין הליכי ביהמ"ש.
10. הנתבע, הודיע לביהמ"ש בתאריך 19.5.08, כי בשל קשיים כלכליים אין באפשרותו לשכור עו"ד ולנהל התדיינות בהליך. ובכך, הנני רואה נטישת ההליך על ידי הנתבע.
11. לכאורה, די היה בהודעה זו של הנתבע, כדי הקניית זכות לתובעת לקבלת פס"ד בהעדר הגנה, אולם מעבר לדרוש, ונוכח חשיבותה וחריגותה של הסוגיה שהובאה לדיון בפרשה זו, מצאתי לנכון להיכנס בקצרה אף לגופם של דברים.
נתיחת גופה לצרכי לימוד ומחקר על פי הדין בישראל:
12. ענין ביתורה של גויה לצורכי לימוד ומחקר מוסדר
בחוק האנטומיה והפתולוגיה התשי"ג- 1953 (להלן:
החוק) הקובע בסע' 2 -